ב (ואי) ל ( י) ו (היי) ג (לויה)

היא כבשה את עיני, כשישבה כך על ברכיה ועקביה, ראשה אל על ומבטה מושפל אל הקרקע.

היא כבשה את ליבי, כשנרכנה קדימה, והניחה את מצחה על הקרקע, וכך קדה.

היא כבשה את נשימתה, לאחר שנזדקפה והמשיכה עוד לאחור עד שהניחה את עורפה על הקרקע, ואני ננעצתי בתוכה לעומק.

ובעודי זורע את עצמי עמוק בקרביה, כבשתי אני את פניה, את גופה, ואת נשמתה.