אם צד אחד נושא בנטל יותר מהצד השני, כמה זמן יעבור לדעתך עד שיצוצו רגשות כבדים של הרגשת "ניצול" ואי הוגנות אצל הצד הנושא בנטל?
אם זה קשר ללא מגורים משותפים אז צד אחד לא יוכל לצאת למסעדות/טיולים אלא אם כן הוא ממן את זה? כי "הכי חשוב זה אהבה"? זה לדעתך לא יגרום לחוסר ולאי הוגנות?
ואם זה כן כולל מגורים משותפים- אז זה כבר עסק כלכלי לכל דבר. כי מדובר בתא משפחתי גם ללא השורה בת"ז.יש אוכל וקניות וחשבונות ושכירות.
אם צד אחד נושא בנטל יותר מהשני, זו דרך ישירה לתסכולים ולהרגשה לא טובה.
הרבה סירטי הולמארק טובים נעשו על המשפט הרומנטי הזה. הוא לא מחזיק מים במציאות הריאלית.