ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים מושלמים וגם לא…

There is no perfect life. There are only perfect moments
רגעים שהיו
רגעים של הרגע הזה
תמיד אני
תמיד חלקים ממני
ולפעמים קטעים שמתגלים לנגד עיני ומאירים
אותי בצבעים ששמחה לגלות.
לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 14:23

משא ומתן 

כמה עדינות ושבריריות אני מוצאת בתוך משא ומתן 

הערך של לבחור בעצמי מול כוחות הטבע והאם הם קשובים לי? 

כל כך הרבה שאלות אני שואלת בתקופה הזאת והיא ארוכה כל כך 

מתישהו כתבתי למישהו כל כך משמעותי בחיים שלי שכאילו שהמדינה שלי נלחמת את המלחמה שלי 

שתינו יצאנו למלחמה ביחד, 

אני נלחמתי על עצמי ועל הרצונות שלי, 

על ביטוי וחופש, על ריפוי ושינוי, על קבלה 

המדינה שלי?  קטונתי להבין סידרי עולם 

עולמי צר כעולם נמלה ועם זאת כל כך רחב ומלא בעומק ורדידות מלא בערך וכהרף עין נעלם ונמוג. 

בשיא המשא ומתן 

האם זאת אני שעדיין לא ברורה לעצמי בגבולות והרצונות, הכל מתהווה כנצח של רגע אחד תמים ופשוט, לפעמים זה מרחיב את הלב ולפעמים זה שורט את העור מבפנים. 

והבדסמ, איפה הוא באמת נוגע בי, וכמה אינטימיות מתהווה בתוך קשר, והמעברים 

לפעמים המעברים הם כל כך חדים. 

כמו לידה 

כמו התקפה, ברגע אחד שהטלפון שולח הודעה ואני בכלל בדרך לקניות והבת שלי לבד בבית והבת השניה מתקשרת לבדוק מה קורה ואיפה כולם. 

מעברים, 

מפגש

הרגשה

רגע

ועוד 

רגע 

מילה 

הכל מתקיים בתוך תמונה שקטה כל כך 

אני חוזרת 

כן … משא ומתן 

על מה? 

רגש? 

כסף? 

אמונה? 

הכל מעורבב לי 

הכל מעורבב לא? 

לפעמים אני רוצה שיהיה מישהו אחד ממש למעלה 

שיוכל לראות את הכל 

ולהבין כל שורה 

ולחבר בדיוק מוחלט את התוצאה המושלמת 

ושכולם יהיו מרוצים 

ואז … 

ואז … 

אני חוזרת לעצמי הביתה 

מבינה שזה אצלי, בבית שלי 

להרפות 

להניח 

לקבל 

ולהבין מה בדיוק אני פאקינג רוצה?! 

משא ומתן 

מילה, 

אמרתי 

ואולי בדיעבד 

ומה הבדיעבד שאפשר לגשר עליו 

ולשלם מחיר מוזל 

זה כזה זול לכתוב מחיר מוזל … 

אין דבר כזה 

לכל דבר יש מחיר 

המחיר האמיתי נמצא בלב שלי 

בחיים שאנחנו סוחבים 

מעניין זה מרגיש לי כבד, הפריקה הזאת מרגישה לי כבדה, ומצד שני פתאום משהו מרגיש יותר קל, יותר נגיש, יותר מובן 

פאקינג שיחה 

הרי רק אני יכולה לנהל אותה 

רק אני בתוכי יכולה לבנות ולרקום את התוצאה שאראה בחוץ. 

אז מה אני באמת רוצה 

ואיך משחררים כשכל כך אוהבים? 

עננים של סתיו בשמים ורוח נעימה מרחפת 

החום נעלם, התפוגג בטעמי פירות קיץ 

והיום הוא יום 

והשקיעה מבצבצת, תמיד שם, תמיד נותנת תקווה וביטחון. 

קמתי ערה, החיים והתשוקה העירו אותי היום, ויצאתי ליום שלי מלאת אנרגיה, הפכתי עולמות. 

אני הופכת עולמות היום. 

שיחה ! פאקינג שיחה ! 

בבקשה תהיי טובה. 

הלוואי שהייתי יכולה לכתוב עוד, להעלם בין המילים, לקבור זכרונות כואבים ופשוט לבוא מתוך אהבה פשוטה, אהבה כנה ולהקשיב, ולחשוב, ולעבד, ולנשום ולזכור. גם כשנפרדים ואוהבים יש אהבה. 

אין בי כאב, יש בי רצון לבחור נכון. 

משהו אומר לי להיות כנה ורכה. 

לחשוב את הדרך שלי בידיעה רפויה. 

ידיעה רפויה, אני אוהבת את זה. זה אומר לי לחשוב מה בעצם אני רוצה ואז להרפות 

לרכך לרכך לרכך. ולהיות. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י