|
|
|
דיסאסוציאציה תעסוקתית
מצב קצר טווח של ניתוק מהמציאות התעסוקתית, במיוחד כשאת בעומס בלתי יתואר. אבוש מגיע רק ״להביא לך חיבוק״ ואת מוצאת את עצמך מקבלת מנת חלבון אבוש טרייה וחמימה הישר לגרון באמצע חניון ההומלסים מתחת למשרד שלך 🤩
#מקווהשהםנהנומהמופע!
תרכיז
דחיסת אנרגיות זיון של שעתיים ב-40 דקות.
בקצרה, חפוז (בלעז: קוויקי).
#איןלנוזמן!
אפילו שהוא לא פה
חשוב לעדכן
היה דייט
אל תדאגו
החיים קשים,
אין זמן,
אני בלחץ עבודה,
הוא אמר שיש לו להשלים עבודה של יומיים שלושה,
המשרדית גם מבקשת את שלה.
לא רציתי להשאיר אתכם במתח 🤪🤪
לא כל שבוע אפשר לונה פארק.
פשוט לגמרי עושה לנו את זה.
האינפורמטיביות עוד תחזור
וגם החיים 😩😩😩
זה היה רק כמה שבועות
אבל הרגיש כמו נצח.
ולמרות שהצלחנו לחטוף
כמה רגעים קטנים וחפוזים
זה לא הספיק…
רק הגביר את הצורך שלי
להיות תחת ידיו
ולתת לו לנצח לי על הגוף
שעות על גבי שעות!
סבלנות זה לא הצד החזק שלי
במיוחד בין הסדינים
וכשהוא נכנס לחדר
כל מה שרציתי זה כבר
להפשיט אותו ואותי
ולהרגיש את כולו עליי
הידיים, הלשון, הזין, הביצים
הכל
עכשיו!
ואם לא התלוננתי מספיק
אז העומס בעבודה
עצום!!
והמוח שלי
נזלת!!!
ובשביל להביא אותי למצב
של שלולית מוחית,
שאני אשחרר הכל,
זה אתגר!
גדול!!
בשבילי בטוח,
חשבתי שגם בשבילו.
כמה טעיתי
לא כי חשבתי שהוא לא מסוגל
אלא כי הייתה מושרשת בי התפיסה
שרק שליטה מנטאלית ביד רמה
מצליחה למחוק את המוח העקשן שלי.
שרק רצועה ממש ממש קצרה
יכולה להוביל אותי לאיזה סוג של סאב ספייס.
למקום בו אני באמת מופשטת,
ממחשבות, מההאחזות בשליטה
מהמוח שמסרב להרגע, להשתתק, להכבות.
מכניעה מוחלטת של הגוף שלי.
נחשו מה?
אכלתי את הכובע.
ביג טיים.
אלו היו שעתיים של זיון טהור
End quote
באמת, ליטרלי, ז י ו ן.
לא היה שום משחקי בדסמ
שום משחקי כוח היררכים
לא היה הרבה ליקוקים או מציצות
לא הייתי צריכה להמתין
שהזין שלו יתחבר לי לכוס כבררר!
היה רק זין בכוס
ממש כמו שאני אוהבת
ברעב
בכוח
בחזק
בעוד
ואז בשביל לכסח את כל התפישות שלי
על עצמי
ובהתחשב בעובדה שרק בעלי
מצליח להגמיר אותי עם לשון
בא לו האבוש הזה שלי
וביום עם הכי הרבה סטרס
ורעשי רקע
פורט לי על הגוף
ומשחק איתו איך שבא לו
עד שגם על הלשון שלו גמרתי.
אתה משהו מיוחד אבוש ❤️🔥
החיים שלי, התערבלו והתבלבלו לגמרי.
העבודה, שואבת את מירב השעות שיש לי ביממה.
במובן פסיכי.
אבל דייט עם בסטי, זה חקוק באבן.
עילות לביטול אינן רבות.
זה ברור לשנינו.
השבוע תורו לבחור מקום,
מכיוון שהיה לי שבוע עמוס בטירוף
בקשתי ממנו שזה יהיה במרחק סביר ממרכז קניות/סופר
המון המון סידורי בית
ומעט מעט זמן!
הוא: 20 דקות תהיי מוכנה, אני אוסף אותך מהבית!
כשהוא אסרטיבי אני לא מתעסקת.
נכנסת לרכב
הוא מושיט לי מטבע של חמישה שקלים
ומתחילים לנסוע.
אני: אפשר הסבר לאן הולכים, מה פשר המטבע?
הוא: אנחנו מכירים מאתמול? עוד לא למדת?
אני: אבל... אני על זמן קצוב בסטי!
לבנתיים, ברקע, פקקים פקקים
נוסעים רחוקקק ולא הבאתי דרכון 😜
הוא: את לא סומכת עליי?
אם בסטי אומר....
כעבור 20 שנה (שעה ורבע אבל מי סופר 🙄🙄)
אני מוצאת את עצמי ב"דרך הים"
דייט עגלות
בחצי חינם סניף רחובות
סניף מטורף כמו שהוא הבטיח.
בכניסה, הוא עוצר אותי לרגע
הוא: זוכרת את המטבע שקיבלת?
אני: מממ...דהה!
הוא: זה שלך בשביל העגלה.
אני: (נבוכה)..תודה. זה מאוד אבהי מצידך.
💛
טוב זה היה הדייט הכי גאוני ומצחיק אבר,
כל אחד עם עגלה
(תודה חצוש!)
כמו מכוניות מתנגשות בנחשונים,
מטיילים ביחד בסניף.
לעולם לא אתרגל למעברים החדים שלו
מהבוגר הרציני לילד שטותניק.
ואני?
כמו ילדה קטנה
סוחבת אותו למעבר מרככי הכביסה
ומכריחה אותו לרחרח איתי,
מי יודע, אולי יהיה איזה משהו מעניין.
עמד בסבלנות גם במעבר הממתקים!
אולי בסוף אגרור אותו גם לשופינג 😈
ומי שלא ראה את בסטי בוחר ירקות ופירות
לא ראה דבר מצחיק מימיו!
10 דקות עד שהוא בוחר 4 פלפלים אדומים,
הוא מרים,
ממשש,
לוחץ,
מפלרטט,
מריח,
מלטף..
בואנה, אם אתה ככה עם בחורות,
הן זכו בפיס 😜
לפני כמה שנים,
כשהודעתי לו שהוא בסטי.
ממש ממש בהתחלה.
הוא התרעם
קצת התגרד.
אבל יש ביננו,
לא מעט דברים קוסמיים כאלה
שאפילו, היקום לפעמים צוחק.
לפחות עכשיו שאנחנו יודעים,
שגם ב״מותג״ פיתות
(שלא נמכר בחצי חינם)
אנחנו בסטיז.
כמו שני פסיכים, את הפיתות
משלימים מסופר אחר.
כי אין מה לעשות
הפיתות בשקיות הכחולות
זה משהו מיוחד.
ולא התראתם שבועותתתתת
והיו חגים
חגים סבב ב׳
ולחצים בעבודה
פ ש ו ט ל א ה צ ל ח ת ם ל ה י פ ג ש!
ופתאום אבוש שלך קולט
שהוא באירוע ממש 500 מטר מהבית שלך.
אל תתפלאי
שתמצאי את עצמך
באמצע הלילה
באמצע חניון די ציבורי
מול פארק בעיר שלך
ממש מול המגרשי כדורגל
שאת מסיעה ומחזירה את הבן שלך מהם
3 פעמים בשבוע
כשאת צוללת עמוקקקקק
לתוך הביצים והזין של אבוש
לטעימה אכזרית
כי אי אפשר באמת להתפרע
ולא אכפת לך מכלום
מצידך, שתעבור הרכלנית הראשית של השכונה
לפחות היא תלמד איך עושים את זה כמו שצריך 😜
התגעגעתי אבוש 🥰
הידעתם שרביעי זה השלישי החדש,
כי שלישי כבר לא מסתדר :))
שמתי לב שהיום הוא קצת יותר שקט ומכונס,
הוא סיפר שהיום בדיוק חלפו 9 שנים מאז שניתק קשר עם חבר קרוב.
לאחרונה הוא מפתיע אותי ופותח יותר ויותר מעולמו ועברו 🙏
זה אומר שאנחנו מתקדמים בסטוש!!!
לפני 9 שנים אשתו של בסטי בהריון תאומים לא קל,
החבר חלה במחלה וביקש ממנו לתפעל לו את העסק.
בסטי עצמאי בעצמו אבל בדרכו המיוחדת שלו,
לקח על עצמו גם את העסק של החבר,
מספר לי על חצי שנה בלי יום ולילה.
עובד בשלו,
עובד בשל החבר,
בית חולים לאשתו
והבייתה.
החבר לקראת החלמה מלאה,
פתאום מתחיל לעשות לו קטעים קטנים,
זורק משפטים של חוסר הערכה
שבסוף הולידו ניתוק גדול.
מאז הם לא דיברו, לא נפגשו
שלא נדבר על "החוב האבוד" כמו שבסטוש קרא לזה,
אבל כסף זה ממש לא העניין, הוא מסביר.
תוך כדי השיחה, נופלים לי אסימונים.
האסימון הראשון הוא על אנשים כמו האוצר שלי מהכלוב.
הם לא כועסים ולא שונאים.
הם פשוט פגועים ולא שוכחים.
נושאים בקרבם פצע רגשי שלא מחלים ומגליד,
גם לא אחרי 9 שנים.
כשפוגעים בהם,
לא תמצאו אותם מגיבים בהתפרצות ואימפולסיביות,
בדר"כ הם לא ירימו את הקול ויצעקו,
התגובה שלהם תמיד תהיה פנימית ובשקט.
נסיגה, התכנסות פנימה לתוך עצמם,
עוטפים את הכאב בשקט,
כלפי חוץ הם יישארו נעימים,
השפה תישאר מכובדת (אפילו כלפי הפוגע)
אבל ההפנמה תוליד ריחוק,
והם פשוט ייעלמו מהחיים שלכם בלי הסבר.
הם לא יסתכלו לאחור ולא יעשו דרמה,
כי גם כשהם הולכים
זה בשקט,
אחרי שהם ניסו הכל.
האסימון השני הוא שלפעמים,
זה מרגיש שאנחנו באמת חצי
אותו החצי.
אנשים טובים כאלה, עם לב רחב
שתמיד נותנים את ה210% למי שאוהבים
בלי שאלות, בלי ציפיות לקבל בחזרה
ותמיד איכשהו, מקבלים את הכוויה הכי גדולה
דווקא מאלו שהכי לא חשבנו.
ממש Curve ball ללב.
ומה שהכי עצוב בעיניי
עבור אותם אנשים שאהבנו,
על באמת!
אהבת חינם במובן הכי עמוק,
זה שכשהם שברו את האמון,
מבחינתנו, אין דרך חזרה, זה לתמיד
וזה לעולם לא ישוב להיות כפי שהיה.
אין לי ספק שלמרות השבר,
בסטי נשאר נאמן לעצמו,
איש טוב, אדיב, עדין
אבל את "החבר"?
הוא בחיים לא יראה אותו באותה הצורה.
אני כמו שאני,
ישר נכנסת למוד אופרטיבי
איפה אפשר לתקן, אולי לכפר?
אז שאלתי, אולי אפשר לסלוח?
הוא רק הניד את ראשו ימינה ושמאלה
אז אולי בכל זאת? מה 'כפת לך?
הוא רק הניד שוב, הפעם יותר מהר.
ומה המסקנה חברים?
לאבד לב טוב ונקי זה לאבד דבר שאין לו תחליף!
💛בסטי, זה היה דייט מדהים, דייט שכולו אור, שיעור לחיים, אם אפשר היה (ואי אפשר) לאהוב ולהעריך אותך יותר אז הייתי..💛
ואז כשנפרדנו הוא חיבק אותי,
הניח כף יד על ראשי,
נישק קלות בלחי וסינן.. "תזהרי!"
אני? מה אני עשיתי?
אתה יודע מה פספסת חצוש?
פספסת את זה שאני כבר יודעת לזהות את החיוך והצחוק שמסתתר בפנים הקשוחות והקפואות שלך,
זה לקח יותר משנתיים אבל נתפסת, יא תחת.
אתה ואני זה 🫶💛 For ever
הוא אולד סקול של האולד סקול
סקייטר בדימוס
גולש מהולל בהווה
וגם ההשראה שלי
לא לוותר לעצמי!
להקפיד להגיע לים
ולהתגבר על הפחד
ממה שנמצא מתחת לגלשן.
לחתור
וליהנות מהשלווה של הבוקר
כשהכל עוד שקט ודומם.
את ההרפתקאה השובבה שלנו
עם הגלשנים הרחק הרחק מהחוף
ועיניים צופות, כבר שיתפתי אתכם.
אז לכבוד יום ההולדת שלו
(שהייתה ממזמן אבל היי, מנוי)
הכנתי לו
דיוקן עצמי של העולם שלנו
בו אני גורונת ים
והוא אבוש גולש מדופלם
רוכב על הגל, וגם עליי, מושלם!
שוקלת לפתוח מותג טי-שירטס בשם ״אבוש״
החגים האלה….
ממש קוק בלוק
וימי שלישי עם בסטי בלוק 😡
בסטוש חי ונושם דיוק והתמדה.
אם מבטלים, אז לא ברגע האחרון!
ושיהיו הסברים מסברי אוזן
אחרת הסתבכתי!
ובדיוק ככה אני אוהבת את הגברים בחיי,
אסרטיביים וגבריים.
במקום שלישי, ארגנתי רביעי
כנגד כל הסיכויים.
פאק על החגים.
קבוצת הסאפ שלי יוצאת מידי שנה באזור כיפור/סוכות
לחתירת זריחה!
יוצאים ב 5:30 בבוקר עם גלשנים וסטיקלייטים,
מגיעים ללב ים כשהירח עוד למעלה,
ושקרני השמש הכתומות
מתחילות לבצבץ להן מבעד לאופק המזרחי.
הזמנתי אותו לראות אותי גולשת,
ידעתי שהוא יבוא,
הוא פורח כשחושך בחוץ.
אני יודעת עד כמה זה חסר לו,
ולמרות שחששתי שהוא ירטון,
עמוק בלב, ידעתי שהוא יעריך את ההזמנה.
כמו בסטוש של החיים,
הוא חיכה לי על קרקע לא חולית
(חס וחלילה שהוא וחול יפגשו!)
חצינו את הכביש והתיישבנו בג'ורנו
כי אין כמו בקבוק יין צונן ב 8 וחצי בבוקר,
זה האפי האוור איפשהו בעולם 👻
ובסטי!!
יפה לך הלוק הבילבונגי!
רק חסר השיער הבלונדיני השופע
ואתה גו-לש על באמת.
רק להבא,
בלי התכשיטים ושרשרת החטופים כפרוש!
ותודה על הפינוק לחג
(דואג שאוכל לחלוק איתכם את תמונות הפפרצי האישי שלי)
חג שמייח!
כשאת גורה, את פאפי
וכשיש לך אבוש, גם הוא פאפי
