Living Deliciously

חביצה

טקס פגאני מודרני שבמהלכו מנסים לזיין את הביוץ החוצה מהגורה עד שהכוס מרים דגל לבן. 

דורש סבלנות, כוח רצון והרבה מים ליד המיטה. 

#אבוששליחובץמוסמך

במפגש האחרון עם אבוש

הודעתי לו

שב- 16.6 אני מבייצת.

אבל לא סתם ביוץ,

זה שיא הביוץ!

מהימים האלו שאת מתעוררת

הברז נפתח,

וכל היום את מטפטפת.

ל א מ ש נ ה מ ה א ת ע ו ש ה

וכמה את מנגבת.

נשבענו שלא משנה מה

נפגשים!

מי בכלל חשב או פנטז

שתתחיל עונה חדשה למלחמה.

עונה קצת יותר מפחידה מקודמתה.

אולי זה ההורמונים של הביוץ,

אולי זה תחושת ״סוף העולם מגיע״,

אבל הגעתי לרמת חרמנות ורעב

שלא תבייש חזרזירה בדיר.

זה הרגיש הכרחי. 

אסקפיזם חיוני. 

ואני חופרת לאבוש כבר ימים

כמה מחרמן זה להזדיין

לרקע פיצוצי רקטות

ואזעקות.

ואבוש שלי?

הוא הגיע

הצמיד

חפן

לפת

ריתק

סטר

הפליק

ירק

ליקק

חנק

ובעיקר

זיין אותי עמוק, לאט וחזק

בדיוק כמו שהייתי צריכה!

עד שנשאר ממני,

בליל רוטט של מיצים וזיעה,

ללא יכולת להוציא מילה.

אחרי התאפסות מהירה

ביקשתי שיסע הביתה

בזהירות ובמהירות

לפני שהערב ירד והאזעקות יתחילו.

ואני,

התגנבתי חזרה אל השגרה

עם שיער סתור,

לחיים סמוקות,

כוס שעדיין מטפטף

את אבוש שלי,

ותחושה שהמפלצת

חזרה לנוח עמוק

בתוך המגירה.

לבינתיים לפחות,

עד הפעם הבאה.

מסיכה

 עוד שכבה שנופלת בכניסה יחד עם הבגדים.

ש״ע | ז׳ | פעולה של כריכת הזרועות סביב מישהו אחר, לרוב מתוך חיבה, נחמה או קרבה רגשית.

ככה זה כתוב במילון.

יבש. טכני. כאילו מדובר באיבר בגוף ולא בפעולה שיכולה להציל נפש.
כאילו שחיבוק הוא רק שילוב של ידיים.
כאילו שאין שם גוף שמונח על גוף,
לב שנצמד ללב,
ונשימות שמסתנכרנות אחת עם השנייה.

אבל חיבוק אמיתי…
כזה שנמשך עוד שנייה אחרי שהלב נרגע,
הוא רגע שבו שניים מפסיקים להיות נפרדים,
ונעשים משהו שלם יותר.
זמני, אבל שלם.

זה לא רק הנחמה שמקבל החיבוק מרגיש,
זה גם זה שנותן, שמאפשר, שמכיל,
ששם את הידיים שלו ואומר בלי מילים:
״אני פה. וגם את/ה. ואנחנו לא לבד״.

לפעמים אני מחבקת כדי לא להתפרק.
לפעמים כדי לעזור למישהו אחר לא להתפרק.
אבל ברוב המקרים,
אני מגלה שזה לא משנה מי נזקק לזה יותר,
כי חיבוק אמיתי תמיד מחבק גם בחזרה.

בין אם זה חיבוק של בוקר,
חיבוק של גור הקטן שלך שעצוב או בוכה,
חיבוק של עונש שנגמר,
או של סליחה שלא נאמרה,
או פשוט חיבוק שנועד רק להזכיר לנו,
שגם אם לפעמים אנחנו מרגישים קטנים או לא משמעותיים, אנחנו לא לבד.

בתוך הידיים הנכונות,
העולם כולו משתתק
ונעשה קצת פחות כואב.
זה ממש כמו reset.
לנשמה.
לכאב.
ובעיקר, למחשבות שברחו רחוק מדי.

אז אולי חיבוק לא פותר הכול,
אבל לפעמים הוא בדיוק הדבר הקטן הזה,
שמאפשר לנו, לקחת נשימה עמוקה
ולהרגיש שאין דבר שיכול עלינו בעולם. 

והכי יפה?
שבשביל חיבוק טוב,
לא צריך מילים,
לא תיאום מראש,
ולא אישור בכתב.

רק מישהו אחד שיפתח זרועות,
ומישהו אחר שיבחר להישען.
וכל היתר, פשוט קורה מעצמו.

חיבוק לכל מי שמרגיש שהוא זקוק לאוויר לנשימה 🫂

והוא יודע

עד כמה את אוהבת

גומי ושטויות טעימות

אז הוא חוזר מחו״ל

עם שלל שקיות

האריבו צבעוניות

של גומים טעימייייםםם

בשביל גורונת שלו

ואין משהו שמחמם

את הלב ומרטיב כוס

והופך כל נשיקה וליקוק

לדביקה וטעימה בריח פירות

🍇 🍓🍒🍉🍑🍍🍌🍏🥭🥝🫐

🌟 תודה אבוש 🌟

מי היה מאמין

שהיום הזה

סופסוף יגיע.

אחרי אינסוף

בקשות,

אזכורים,

עקיצות,

וטרלולים

ככה בספונטניות..

בלי יותר מידי תכנונים..

הבסטי הכלובי שלי,

זה שלא הסכים לצאת מבעד למסך

נכנע ללחצים

והואיל בטובו

להזיז את תחתו

לפגוש אותי!

ועוד בבית קפה,

השם ישמור.

ואיזה כיף זה לגלות

שהבסטיזם

עובר מסך

ועובד גם במציאות!

נכון בסטוש?

כמה כיף זה לפגוש

גוש של מתיקות וחיוך מאוזן לאוזן

חתיכי שעושה לך שמח בלב.

אין לכן מושג מה אתן מפספסות בננות!

אז רק שנתיים לקח לך…

מי אני שאתלונן!

העיקר שעברנו את המשוכה

ועכשיו

באמת אפשר להגיד

בסטיז פוראבררר

✌️✌️✌️✌️

Delicious and conflict sitting on a tree

             H I G H F I V I NG endlessly

First comes caffeine,

Then comes Washington,

Then comes the morgue people to take us in.

תמונת הוכחה אצל בסטי כמובן

לא יודעת איך הכל התחיל,

בטח בגלל שאנחנו גם old souls.

בכל מקרה, 

נוצרה ביני לבין אבוש

בדיחה שכזו,

שכשנגיע לזקנה

נמשיך להזדיין כמו ארנבונים

בבית אבות.

נעשה להם הופעות הווי ובידור

של טינופת וזימה.

וכמו שאנחנו,

צמד מטורללים 😜

יצרנו לעצמנו דמויות תומכות סיפור כמובן.

שולה ויעקב

יש לנו כבר באנר

להופעות ברחבי הארץ!

תנסו לדמיין את זה רגע

זוג זקנים מקומטים

בטייץ מנומר ונצנצים עם headband.

שולה ויעקב

זה מתאים.

אבא שלי (הביולגי לא אבוש)

יצר לעצמו פרלמנט חדש

בשנה האחרונה.

הם מעבירים את הפנסיה

בהרבה צעידות בים

וישיבות בשבתות בצהרים

עם על האש והרבה יין משובח.

היום, בארוחת שישי

הוא פותח את הוואסטאפ

להראות לי תמונה ששלח לו

אחד החבר׳ה

של הבשר שהגיע למחר בצהרים.

וההודעה לפני זה

״שולה את באה מחר?״

ואבא שלי ענה לו,

״באה שולה, באה.״

Seriously???

מכל השמות בעולם

דווקא שולה?

#מיאמרשבדס״מ זה לא גנטי?

#וכמו שפיבי אמרה את זה הכי טוב

MY EYES!! MY EYESSS!

הלכה לי השולה 🥵🙄🥵🙄

שקט

צליל לא רצוי בין הסדינים.

הסכמה
היא לא תמיד נאמרת בקול, אבל תמיד מרגישה כאילו כל הגוף שלי צועק אותה.

״ וואי, אפשר פחות פקודות ויותר בבקשה? ״

#עםתוספתגלגולעינייםלחגיגה