Living Deliciously

כניעה

כשהמוח שלי אומר "אולי לא", אבל הגוף שלי כבר עשה את הדרך לבד.

והוא און בורד

על איזו פנטזיה שלך.

שבה את גורה טובה

שתשב בצד יפה יפה

בזמן שאבוש שלה

מזיין ומפרק חד קרן מדהימה

ומיוחדת בעצמה.

והבטן מתהפכת לך

בצורה טובה וטעימה

קצות העצבים מעקצצים

וסערת הרגשות כבר

מחכה להתפוצץ!

להרגיש את הקנאה השורפת הזו

שיש מישהי נוספת שנהנית

מאבוש שלי

שטורף אותה

מלקק אותה

מענג אותה

תובע אותה

כשאת שם בצד

מציצה

מסתכלת

מתחרמנת

אולי גם נוגעת בעצמך אם אבוש ירשה

מנסה לתפוס את העיניים שלה

מנסה לתפוס את המבט שלו.

הם יזכרו שאני בכלל בחדר?

יתייחסו אליי באיזשהו שלב?

אולי היא תסכים שהוא ילטף לי את הראש

בזמן שהיא רוכבת עליו?

או יחזיק לי יד

כשבשנייה הוא נועל אותה מתחתיו?

 

אם שרדת עד כאן, ואת מהממת ומיוחדת ומעוניינת…אני ואבוש מחפשים מישהי, שבא לה קצת לשחק עם קצוות קנאה ושגם אוהבת ונהנת מסקס משובח, ארוך וחזק.

מחכים לך 🫶🫶

 רגע אינטימי

כשהוא לוחש לי כמה אני טובה בשבילו, בדיוק כשהלחי שלי מונחת על הירך שלו.

 

צייתנות

 כשאני אומרת "לא", והוא פשוט מחייך ונותן לי עוד סיבה להגיד "כן, אדוני".

חגורה

1% מחזיקה את המכנסיים, 99% מחזיקה אותי במקום.

 

 

דייקנות זו מעלה חשובה.

ואני, תמיד מגיעה כמה דקות לפני.

ככה לעולם אני לא מאחרת.

אתמול, איילון רצה לגמור עליי..

הוויז הוסיף עוד דקה

ועוד דקותיים

התעללות.

מזיעה!

השיעור מתחיל ב21:15.

ובשעה הזו רק נכנסתי לחניון 🤦🏻‍♀️

קטן, צפוף וחשוך

בדרום תל אביב.

הספקתי גם לשרוט אוטו תמים,

להשאיר פתק עם הפרטים שלי,

לראות את בעלי הרכב,

שכ״כ התרגשו שהשארתי פתק

שהחזירו לי אותו,

ואמרו שזו רק שריטה קטנה והכל טוב 😅

מזיעה! מזיעה!

לוקחת את תיק החבלים והמחברת 👩‍🎓

את עוגת הגזר עם הטופינג שפיך 🥕😜

סתאם נו…זה רק היה נראה כמו שפיך

אבוש - תגיד להם שהיה טעים!

ורצצצההההה לסטודיו.

מגיעה באיחור

שונאת לאחר!

וגם דרדסים 😜

מזיעה! מזיעה! מזיעה!

השיעור היה סופר מעניין ומאתגר פיזית

רתמה פשוטה יחסית

עם הרבה פוטנציאל

לרשע ופשע.

אבוש שלי, קושר ומלפף אותי

הדוק, חזק וטוב!

אפילו הצלחנו להספיק ליישם

את הצעת ההגשה,

שהכניסה עוד יותר אתגר למנח.

האצבעות כבר מרגישות לי כחולות

וזה נעים לא נעים לי.

הציעו לנו להגיע לשיעור של מתקדמים.

איזה כיף זה שרואים כמה אבוש שלי מוכשר עם החבלים.

אבל משום מה,

כל מה שרציתי זה שהוא יתיר אותי כבר

ונוכל לצאת מהסטודיו

ולחזור לחניון החשוך

כי שם, בוודאות

חיכה לי הפרס הגדול!

יש זוויות של זיון ברכב

שהן פשוט - אוחחחחח

מזיעה!

מלאה ברוק ונוזלים של אבוש!

מזיעה!

מזיעה!

מזיעה!

העובדה שאנחנו עוד חצי לבושים

והצורך הנואש הזה

שהוא כבר יתפוס אותי

ויושיב אותי על הזין שלו

ואז יביא לי איזו נגיסה בעורף

עם קונטרה לצד השני מהשיער

גאדמיט!

אני מזפזפת בין עונג שמימי

לפיקוס מירבי

כי אנשים חוזרים לרכב שלהם

ולא נעים 🤭

לקינוח,

אבוש השפריץ לי מנה גדושה על הפנים

מרח טוב טוב

ושלח אותי ככה חזרה הביתה.

 

זה מחייה

זה מדליק

זה מעורר

זה טעם החיים

שכחו מקוקה קולה 😜✌️

 

#לגמרינכנסלטופ10זיוניםמחוץלסדינים

אנחנו יודעים

שאנחנו כאנחנו

קצת אַחֶרֶת.

אַחֶרֶת מבדס״מ.,

אַחֶרֶת מחינוך,

אַחֶרֶת מהיררכיה,

אַחֶרֶת ממשבצות,

אַחֶרֶת מהגדרות,

אחרת…

פשוט אַחֶרֶת!

אבל לפעמים

מגיע רגע

כמו היום,

שאתה מתמסר

להתמסרות שלי,

לכמיהה שלי,

לצורך שלי,

להתפלש לך בביצים ובזין.

פשוט,

ליקוק

מריחת פנים

הסנפה

מציצה

וחוזר חלילה

ככה

שעה

טוב הגזמתי…חצי שעה 😜

ואז מחלחלת לה

ההבנה,

שכשאין מסיכות

ולא משחקים משחקים

התפלשות בביצים

מרגישה בדיוק

כמו שאנחנו רוצים.

גור גורה

ואבוש שלה

כל אחד

במקום שלו ושלה

עושים את מה שאנחנו חייבים

בשביל להרגיש חיים.

והוא שואל אותך

מה בא לך שעוד לא עשינו?

שעוד לא הגשמת?

אז זרקתי, ללכת לסטודיו וללמוד שיבארי.

מיד הוא ענה חזרה ״תרשמי אותנו״.

אבוש הזה 🥰🥰

בחרנו לנו שיעור עם רתמה למתחילים,

הגענו לסטודיו,

רכשנו חבלים חדשים חדשים

עם ריח של שבוע סדאות 😜

וצללנו להרפתקה.

ישבנו, הקשבנו להדרכת בטיחות, שיננו את השלבים של הרתמה ויצאנו לדרך.

אני במנח סייזה (מבוטא say-zah)

שזה מנח ההתחלה: ברכיים על הרצפה עם רגליים מקופלות מתחת לירכיים, ישבן מונח על עקבים.

הרתמה הנלמדת נקראת Maete שזו רתמת ידיים קדמית, אז ידיים מושטות קדימה כשאבוש יושב מולי.

יש משהו מיוחד בלשבת פנים מול פנים, להסתכל אחד לשניה בעיניים ולתת לו לקחת פיקוד על גופי.

כבר בליפוף הראשון, בחצי צחקוק של מבוכה, הגוף שלי בצמרמורות והתרגשות שיא.

החוויה בסטודיו עם מישהו שאני חולקת עימו אינטימיות עמוקה וגם קצת היררכיה גרמה לכל הנוירונים במוח שלי להתעורר ולשלוח עקצוצים לכל אורך גופי. יאמי!

אבוש שלי הזה, כזה מוכשר שצ׳יק צ׳ק קלט ת׳עניינים, אובר, אנדר, קשר סבתא או ריף, הכל תקתק והופס אני כבולה ומדגמנת את רתמת השיבארי הראשונה שלנו.

המורה שעברה בין ה״תלמידים״ קלטה אותו וישר אמרה לו שהוא כשרון מולד לחבלים 🤩🤩

Insert גורה חושפת שיניים ומשתינה על כל אבוש שלה כי הוא רק שלי גברת מורה! 

כשסיימנו את הרתמה, אבוש לקח את זה שלב נוסף קדימה ואיחד אותה עם איזו קשירת רגליים במנח פתוח שכל הכוס שם is for his taking.

הוא קצת טלטל, הפך, סובב והניח אותי איך שהתחשק לו וביחד, כשאני על 4, תחת למעלה ופרצוף מרוח על המזרן (זוכרים, הידיים שלי קשורות מלפנים), הוא שוכב לצידי, אנחנו מיישירים מבט אחד לשניה, ומפנטזים על איך נוכל להשתמש ברתמה הזו בין הסדינים. המתח שהחבלים מייצרים על הגוף, תחושת הליפוף והמשיכה שהחבל עובר לאט לאט או מהר על העור החשוף, האי נוחות והכאב של להיות במנח שלא הכי נוח הופך את המוח שלי לשלולית.

אבל השיא - שתפס אותנו בהפתעה גמורה הייתה בהתרה. כשהידיים שלי כבר איבדו תחושה והנמלול היה בלתי נסבל, ביקשתי מאבוש שיתיר אותי, לאט לאט, בסבלנות ופתאום, התחלתי לרטוט כמו שהוא מרטיט אותי במיטה. המתח המיני והעובדה שאנחנו מוקפים באנשים ושאי אפשר לעשות כל מה שמתחשק רק מתחו אותי כמו קפיץ חרמן שרק רוצה לקפוץ. כשהותרתי לחלוטין, אבוש אסף אותי לחיבוק דוב ענק ומכיל והרגשתי הכי עטופה ומוערכת בעולם!

נכון, זו לא הייתה רתמה הכי מסובכת וקשה - אז רק תדמיינו כמה גבוה עוד אפשר לעוף.

והסימנים - אוחח הסימנים. אם היה לי מנוי הייתי מוסיפה פה את התמונה ששלחתי לאבוש עם סימני החבל שלו שנשארו איתי כמה שעות אחרי!

בתוך החיבוק הזה, של אחרי, נפלה לי התובנה, שההרפתקאה הזו פתחה בינינו רבדים חדשים ומעניינים שמוסיפים עוד קצת מהעומק שאנחנו מחפשים. רובד של נתינה; ביומיום שלי ובהיותי גור של אבוש אני תמיד בנתינה. ברור שגם בקבלה, אבל בעיקר בנתינה. וזה היה נעים, בלב, להרגיש את הנתינה הטהורה הזו כלפיי.

ורובד חדש של אינטימיות דומיננטית עם קורטוב בדס״מ שאבוש שלי מגלה שמוצא חן בעיניו ומעקצץ לו באצבעות.

היה מגניב לראות את הניצוץ בעינים היפות שלך אבוש 🥰

אז ממני אלייך אבוש שלי, תודה!

שאתה רואה אותי

שאתה מגשים לי חלומות

והופך אותם לטובים יותר במציאות!

אני חושבת שכמעט כל נשלטת חולמת להגיע לשליטה עמוקה. כזו שע״י פקודה ורבלית של השולט שלה היא תגמור. ככה פתאום. כמו שכתוב בספרים. אני די בטוחה שזה באמת קיים ולא איזו פנטזיה של מתקשות אורגזמה כמוני. עדיין אגלגל על זה קצת עיניים. כי די. זה לא באמת אפשרי :)

ואני, אני סאקרית של שליטה מנטלית!

באמת!

גירוי מוחי אצלי ישר פותח את הברז ואני מתחילה לטפטף ולהתרגש. ההקבלה שהכי הסתדרה לי עם העובדה שאני גורה ביחד עם שליטה מנטאלית ואילוף היא התניה פבלובית. השולט אומר X והנשלטת מגיבה באופן מיידי מבלי לחשוב בצורה Y. ואלו בעצם הקשרים שנוצרים לנו במוח והופכים אותנו לנשלטות מתמסרות ומדהימות 😜

 

אבוש שלי

הוא איש טכני. לוגי. פרקטי.

פחות במנטלי.

אנחנו גם לא מתעסקים בבדסמ טהור עם פרוטוקול 24/7 וככה פתאום, בחודשים האחרונים, הוא שם לב, שיש לי חיווי גופני אוטומטי לכל מיני פעולות שלו.

הוא קורא לזה הקליק של הכפתור במקלדת מכאנית. אני לא באה מעולמות הטכניים - אז מאיפה לי בכלל לדעת מה זו מקלדת מכנית 🧐🤓 ומזה אומר. למה ככה סתם לקלל?!

אז בהדגמה פשוטה אבוש הראה לי איך שבמשיכה מאוד ספציפית בשיער שלי, אנחה נפלטת לה מבין שפתיי מבלי שהתכוונתי.

או איך שבנשיכה במקום ממש ספציפי בצוואר שלי, הברז נפתח ופתאום מתווספת לה מלא רטיבות בין ירכיי.

ובמיוחד, איך שאבוש מעליי ומצדדי, מרתק עם הידיים, טורף עם הלשון ונוגס עם השיניים בתנוחה שאנחנו כל כך אוהבים הגוף שלי מתחיל לרעוד ולרטוט בעונג עילאי. 

ואני?

אני נגנבת ונמסה מאיך שאבוש שלי הזה כבר יודע לתפעל לי את הגוף ולהוציא ממני את התגובות הפבלוביות האלה מבלי שום שליטה מנטאלית מוכוונת. כאילו שהגוף שלי בהנחייה של עונג ע״י אבוש עשה לעצמו קשרים במוח והבין תקטע :)

קליק

קליק

קליק

מעכשיו, אני גם סאקרית של קליקים 😋😋

לפני כמה שנים נחשפתי לאומנות השיבארי.

אפילו הצלחתי למצוא פרטנר מהמם לחוויה

פה באתר.

וסטודיו מוריקאי - באמת אין כמוהם בעולם.

אך, החיים כמו החיים

והתחביב החדש והמסעיר הזה נזנח בצד.

 

אני ואבוש שלי

מידי פעם משתעשעים בחבלים

וזה תמיד כיף

אבל בפעם האחרונה

עם חבל חום חדש וריח של צופים

לשבת על הברכיים

להמתין כמו גורה טובה

כשאבוש מאחוריי

משחק לי בגוף

ומלפפף את החבלים

סביב חלקים ממני.

שוזר ומעביר חבל

מתחת לציצי,

מעל חבל אחר.

ההרגשה של המעבר הזה,

על העור שלי

לעיתים מרגיש קצת ״שורט״ סטייל כווית שטיח

ובעיקר, משקיט לי רעשים במוח.

ולאורך כל זה,

הידיים של אבוש

עוטפות ומחזיקות.

ואני?

נשארת עם

הציפייה,

וההמתנה,

שיסיים את העיצוב והתכנון

(אני גורה…סבלנות זו תכונה קשה)

ויגש כבר למלאכה

של שימוש ברתמה

ששזורה יפה יפה

על העור שלי

בין ציץ לציץ (שמציץ 😜)

כמקור אחיזה

בזמן שהוא מזיין אותי מאחור.

 

זה רגע מזוקק

של רוגע ואושר

של…

לא-אכפת-לי-מה-מתחרבן-לי-בחיים-כרגע-כי אני-בדיוק-במקום-שאני-צריכה-להיות!

 

אז תודה אבוש

על הרגעים המזוקקים

שמפיחים בי את הצבע מחדש.