Living SubDeliciously

הסטודיו שבו אני מתאמנת דוגל באנרגיות גבוהות ומוזיקה בווליום מחריש אוזניים.

הקונספט: על כל מאמן, שתי מתאמנות.

יש מאמן אחד, who gets me אבל לא יוצא לנו להתאמן הרבה ביחד.

כי אני מהמשוגעות שאוהבות מוקדם בבוקר והוא אוהב לקרוע את אלו של הערב.

כשהגורל רוצה ואני מוגרלת לו - ההבטחה שלו אליי הינה תמיד ״מפה את יוצאת על אלונקה״.

ב ד י ו ק כמו שאני אוהבת.

כי ״לסבול״, כמזוכיסטית, זה לא רק תחת יד חזקה שיודעת לסמן לי את הישבן, זה לגמרי לגמרי לגמרי, גם שם, בסטודיו, כשהרגלים, טוסיק, כתפיים, ידיים ובטן שורפיים וצועקים הצילו.

וככה יצא, שבשישי היקום זימן לנו אחד את השנייה.

וכל חפירת הרקע הזו, בעיקר בשביל שתיכנסו לאווירה 😋

איפה היינו?

יש לנו: מאמן רמבו עם יכולות מרשימות לאמן שתי מתאמנות עם יכולות שונות, מתעמלת אחת חבודה ועצלה שריחמה עליי לאורך כל השעה ואני - שמהדקה הראשונה כבר מתוזזת, מתנשפת ונוטפת מכל בלוטה אפשרית בגוף.

וככה, באמצע איזה סט מוות של סמוכקומים וגאמפ סקווטים, פתאום, דממה, חוץ מהחרחורים וההתנשפויות של yours truly.

המאמן השני זורק לאוויר “מה סה (הוא מקובה, שם אין ז׳ - לפחות בהיגוי שפתי 😜) יש לנו פה כלב בסטודיו?”

ורק אני, חושבת לעצמי, גורה! יש פה גורה!

כולן מצחקקות כמו סתומות ואני? מה ׳כפת לי! רק המחשבה להיות גורה והכוס נוטף! 

ואז תוהה, האם יש פה עוד כלוביסטים בהיחבא שלמרות המחסור הברור בחמצן במוח, זורמת להם בדיוק אותה המחשבה?

איך אומרים?

You can take the girl out of the country, but you cant take the country out of the girl. 

למי שלא שם לב

החורף הגיע

אמנם לא במלוא הדרו

אבל הוא לגמרי פה.

ואיתו,

הגיע הצורך המרגיז ביקום להחלפת מיקום בגדי הקיץ והחורף.

מטלה מעצבנת!

ועם כל מה שקורה… אין כמו הסחת דעת שכזו!

שמחה לשתף ששינסתי מותניים, שמתי אוזניות וניגשתי לעבודה.

ובפינה בפינה, מתחת לכל שמלות הקיץ (פויה לחורף שמונע אותם ממני) בצבץ לו התיק.

התיק, שהיה שלי ושלו.

התיק שבתוכו, היה עולמנו.

מלא בצעצועים, אביזרים וזכרונות.

עכשיו תגלו שאני די גרועה ולא באמת כל חורף/קיץ מחליפה ארונות.

שנה שעברה דילגתי על התענוג.

איזה מזל… כי אז לא הייתי במקום שאני בו היום.

כמובן שהתיישבתי על טוסיקי, פתחתי את התיק, והצצתי פנימה.

העברתי יד על המגפיים המבריקות והעקב המחודד, הרחתי קצת את העור של השוט (טוב נו, גם הנפתי אותו והווש עשה לי קצת טינגלי - sue me), חפרתי עמוק עוד קצת, ובתוך תיק קטן מבד שחור, נח לו הקולר שלי. שלנו.

חברות אמיצה של עשרות שנים,

שמגשרת בין שני עולמות שונים בתכלית.

שנים של חפירות ושיתופי פנטזיות.

הגשמות.

אכזבות.

רגעים טובים.

וגם רגעים פחות.

הבנה שלצד השני, אין מקום כרגע בחיים להכיל את הדינמיקה הזו.

סשן אחרון.

בקשה שלי להוריד את הקולר בסיומו.

סימבוליות לשחרור שלי מתחת לכנפיו.

בקשה שלא נענתה.

וככה יצא.

שהרבה זמן הייתי בין שמים לארץ.

שייכת, לא שייכת.

מתגעגעת, לא מתגעגעת.

משוכנעת שזקוקה לאקט הזה כדי לסגור ת׳פרק.

הוצאתי את הקולר ונתתי לאצבעות לטייל קצת על החלקים הפלאפים, על הטבעת ממתכת באמצע והשרשרת שהמגע שלה על עורי היה מעביר לי צמרמורות בכל הגוף.

כמעט שהתפתיתי לענוד אותו, אפילו לשנייה.

ואוף.

כמה אני מתגעגעת.

להיות שייכת.

אבל שמחה להגיד, שאני יודעת, שלאו דווקא לקולר הזה.

תפס אותי לא מוכנה המניוק הקטן.

אז מה אתם/ן הייתם/ן עושים/ות עם הקולר? עדיין תוהה אם לדחוף אותו חזרה עמוק לתוך התיק ולשכוח מקיומו עד הפעם הבאה או שאולי פשוט לזרוק אותו?

Xxx

סאבדלישס

I didn’t write this but it resonated with me so I felt like i had to share it here.  
From me to all of you out there…

The way people view you

Sometimes I think about the different characters I play in everybody’s story.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
I’m a terrible person in some people's narratives and a Godsend in others.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
And none of it has anything to do with the person I truly am.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
The lens that others view you through is coloured by their upbringing, beliefs, and individual experiences.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
Some people see your bright personality as endearing and others see it as annoying.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
Some people think you’re weak and emotional and others feel safe to be themselves around you.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
Some people think you’re rude and selfish and others respect the way you stand up for yourself.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
Some people admire the way you take pride in the way you look and others think you’re conceited.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
And none of it has to do with who you truly are as a person.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
What you have to understand is that you have no authority over how people view you so never try to control the way others see you because the only thing that truly matters when the dust settles down at the end of the day is what you genuinely see in yourself.

התלבטתי והתחבטתי רבות - מה יהיה הפוסט הראשון בבלוג שלי.
החלטתי שהכי טוב שאביא את עצמי - בצורה הכי מזוקקת ואמיתית שיש 
אז זוט עני - קריאטיבית, משתדלת להיות מצחיקה (לפחות את עצמי) וכמובן, יראת כבוד :)
אוח..כמה געגועים לבקש רשות בזמן שכשהייתי צריכה לבקש רשות - הייתי מתעצבנת... 
לפעמים אנחנו הסאביות קצת כמו ילדות קטנות... שרוצות להיות גדולות (אבל לא באמת :P) 

My dear Sir,

I wrote you a short song
To make sure you know I’m obsessed with your dong.
Not getting a good load of your cum for so long.
Has me seeing things all wrong.
You have kindly corrected my bad behavior.
Knowing exactly my preferred flavor.
On my knees, naked, oh geez 😱
Wishing you can take me over your knees.
Dreaming of your delicious, amazing cock
All thick and hard as a rock.
I hope this will convince you to let me rub
Cuz you know I am such a good sub
Don't worry, your pussy is in good hands
And I wont make anymore demands.
For now, at least
As its really hard to have my orgasms policed.

לכל המודאגים... אל
קיבלתי אישור :) 
XXX
סאבדלישס