שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Living Deliciously

A little bit about me, a little bit about life
Hopefully, a lot about me in the life :)
לפני חודש. 7 בנובמבר 2024 בשעה 9:24

והיום התעוררתם

במוד של יעקב ושולה

אז תפסתם קו בפרדס

התפרדסתם טוב טוב

בין כל עצי התפוזים

(או קלמנטינות? 🤔)

ויעקב גילה

בדיוק באיזו זוית

רצוי לשפד את שולה באוטו

ולגרום לה לרטוט כמו שצריך!

קחו בחשבון

שמהשיפוד בזוית הספציפית הזו

עלולה שולה לחטוף שפשוף של הלייף

מהמקליק של החגורה.

 


היא: יו שולה! מה זה השפשוף הזה בגב?

אני: אהה.. זה? אממ…מהמאהב 😉

היא: 

אני: 

(והלב מחייך מבפנים על הסימנים

מזל ששולה אוהבת שיפודים ❤️)

לפני חודש. 5 בנובמבר 2024 בשעה 10:40

והכל מרגיש דחוף

אין זמן לכלום

רק להרגיש את כל אבוש עליי

ע-כ-ש-י-ו!

אז שכחת להדליק את המזגן

ובאמצע

אתם מים!

אבל מים מים

כזה שחטפת טפטוף זיעה לעין

כשירדת רגע למטה

לטבוע בקצת זין וביצים.

וכשאבוש סיים להשתמש בצעצוע שלו

וזה זמן לגומים טעימים וכרבולים

שמתם לב שלשניכם יש אצבעות סבתא

 

אז כזה!

 

לזכר ימי הקיץ החמים 🍂🍃🌧️🌂

כמה טוב שבא הסתיו? 🤔

לפני חודש. 3 בנובמבר 2024 בשעה 15:39

ואת ממש

ממש

נהנת לקרוא

ספרים מטונפים

ותמיד

הבוק בויפרנד

נוהם לה באוזן

ואת גיחכת לך בזלזול

EVERY-SINGLE-TIME!

כשפתאום

מצאת את אבוש שלך

שנוהם לך באוזן

וזה כזה

טבעי

קדמוני

פריימלי

וזה כל כך

כל כך

מדליק אותך


יא בא דא בא דוווווווווו 🦴🍗🦕

לפני חודש. 31 באוקטובר 2024 בשעה 8:06

אבא שלי, זה שהבאתי מהבית, שבזכותו יש לי חיים, מגיל קטן דאג ללמד אותי שיש תמיד לבחון את השיניים והציפורניים של מי שמולי.

בעצם, עפ״י תורתו, רמת ההיגיינה העצמית והסביבתית של אדם מסתכמת במראה ציפורניו ושיניו.

 

מגיל מאוד צעיר הוא היה אמון על קציצת ציפורניי והדגיש שעל ציפורני הרגליים להיות תמיד קצוצות ונקיות.
שלא נדבר על פטרות, צהבהבות ועוד שלל דברים שמפעילים לי את רפלקס ההקאה.

And i guess it stuck with me…

עד היום, חלק מסקירה ראשונית של האדם שמולי תכלול בדיקה של רמת האסתטיקה והניקיון של הציפורניים
(רגליים ידיים ואז שיניים 🙈).


אתמול בעודי ממתינה עם הבכור שלי

בתור לרוקח בסופר פארם

בתור שלא נגמר

מה נעשה אם לא נסתכל על הסובבים אותנו?

מלפנים

גבר בסביבות ה45+

לבוש אחלה כזה - גינס וטישרט בסטייל

לא מוזנח

מסופר ומגולח

נועל את מיטב כפכפיו.

ואני?

המבט שלי ישר יורד מטה לציפורני הרגליים

שומו שמיים

Omg

מה זה!!! 😱

למה לא לגזור ציפורניים?

איך זה לא כואב לו שהוא נועל נעליים סגורות?

איך זה לא שורט את אשתו כשהם בכפיות?

איך זה לא עושה לו חורים בגרביים?

זה היה כ״כ ארוך שבאמת, חשבתי להתקשר לספר שיאי הגינס.


אבל ההיילייט
היה כשמצאתי את עצמי לוחשת לבן שלי באוזן
״זוכר שאמא כל הזמן אומרת לך שחשוב להקפיד לקצוץ ציפורניים ולשמור עליהם נקיות וקצרות בידיים וגם ברגליים?
שזה דוחה ולא אסתטי כשהן ארוכות? אז תסתכל עליו ותלמד מה לא לעשות”
וככה, בפשטות ובלי הרבה מחשבה, המעגל המרושע של אוהבי ציפורניים קצוצות ונקיות ממשיך.


דיסקליימר - פליז אל תכסחו אותי פה עכשיו על איזה היגיינה שיימינג... כל אחד שיעשה וינהג איך שטוב לו. 
רק משקפת לעצמי פה עד כמה מושרשת העדפה של הורה בקרב ילדיו.


If you stop and think about it, dirty hands with dirty fingernails is less disgusting then clean hands with dirty fingernails!

לפני חודש. 28 באוקטובר 2024 בשעה 9:27

והוא פוקד עלייך

ארצה גורה

תעצמי עיניים

תפתחי את הפה!

ואת מרגישה

קוביה קפואה

עם טעם מוכר שאת אוהבת

נוחתת לך על הלשון

כי יש לך כזה אבוש טוב

שהבטיח וקיים

להקפיא לך מנה כשהיית רחוקה

וכשלא חשבת שאפשר להעצים את זה יותר

ביד אחת הוא תופס לך את העורף עם קצוות שיער

מטה את הראש שלך אחורנית

ביד השנייה את הגרון

יורד אלייך לגובה העיניים

וכשאת ממוקמת

בדיוק כמו שהוא צריך

בולע את הפה שלך בכזה להט

כשהשפיך שלו מתגלגל

בין הלשונות של שניכם

Oh sweet Jesus

I think i died and gone to cum puppy heaven

 

לפני חודש. 26 באוקטובר 2024 בשעה 9:54

והוא יודע

כמה את אוהבת

להרגיש שהוא עלייך

מעלייך

ומכל צדדייך

עוטף אותך

נועל אותך

ואז חודר אותך

חזק

קשוח

הכוס של גורונת בתגובה: 🚰🚰🚰🚰🚰

 


צוות ניגוב וייבוש למעבר 4 - נהייתה פה שלולית

לפני חודש. 21 באוקטובר 2024 בשעה 4:52

והוא יודע איך

לתפוס לך את השיער

אבל לא מהקוקו כמו כולם

אלא בדרך כזו שייחודית

רק לו

וכבר באמא

לא נשארו לך שערות על הראש

יוצאים לך מלא שוונצים מקדימה

והספר שלך כבר תוהה מה זו כל הצמיחה הזו

אבל הלפיתה הזו

היא כ״כ מתוקה

ותמיד מגיעה ביחד עם איזו

מריחה כללית של כל הפרצוף שלך

על הזין והביצים שלו

ואת

את נשארת

עם קרקפת בוערת

ימים קדימה

כדי שתזכרי

טוב טוב

איך אבוש אוהב לראות אותך

שיער סתור,

לחיים סמוקות,

מרוחה ברוק ומיצים

מציצה מבין הזין והביצים שלו

 

מחפשת קוד קופון למייבן ריצ׳ר להציל את מה שעוד נשאר על הראש. מישהי?? 

לפני חודש. 18 באוקטובר 2024 בשעה 7:42

ולא כל כך קל לך לשחרר ולצאת מפיקוס

באמת

מעצבנת

גם את עצמך

ואז אבוש מצליח לזיין לך את הפיקוס מהראש

כל כך טוב

שאת מקדימה קנה לושט

נחנקת

האמא של הנחנקת

נחנקת כזה שלא מצליחים לשאוף אוויר פנימה

כזה שאת משתנקת ומצפצפת

חרחורים של המוות

אז כזה…

 


הלכתי להמשיך להתאמן על ריור ובליעה נכונה 😜

לפני חודש. 14 באוקטובר 2024 בשעה 19:56

⚠️ W A R N I N G ⚠️

 

כל סיפור שאני מספרת, גם בחיי האמיתיים, תמיד מגיע עם עיקוף ארוך, שזור במלא פרטים לא קשורים ובהכרח לא חשובים! יש כאלו שזה פחות נעים להם - אז על אחריותכם האישית 🤭🤭

 

את המסע שלי בעולם הבדס״מ, התחלתי בכלל כ״שולטת״. לפחות כך חשבתי, עד שקצת חקרתי, קראתי התעמקתי והבנתי, שרק חשבתי שאני שולטת, אבל האקס שולט שלי - שלט מלמטה המנוול 😉.

ועד שנפרדו דרכנו, ומפאת גילי הצעיר, התחושה של ״להצליח״ לשלוט בו או בסיטואציה הייתה פאקינג מגרה ומטריפה.

Twenty years later……עשינו קאמבק והפעם -  אני הייתי על תקן הנשלטת. כנועה, צייתנית ומסורה. אבל על מלא. בלי משחקים (כלומר, עם משחקים; בין הסדינים! טוב די, גם מחוצה להם. אתם מבינים למה אני מתכוונת 😋). לעיתים, אני מלקה את עצמי, שלקחתי את התפקיד ברצינות תהומית מידי.

יש לכך כמה סיבות:

א. מכוון שאני מזל בתולה - ונדפקנו עם תכונה מעיקה שנקראת פרפקציוניזם. מי שחולה בה, מבין.

ב. מכוון שאני תחרותית - למרות שאני לא 😉באמת. נשבעת. אבל אני כן, ואף אחת לא תהיה יותר טובה ממני 😄 בטח לא בעניין חשוב שכזה. ואני מנצחת, ברוח ספורטיבית, נעימה ותמיד עם חיוך :)

ג. ובעיקר בגלל שממש ממש ממש היה לי כיף לצלול לתוך כל הדבר הזה. להתמסר אליו ולתהליך. להילחם, עם עצמי, איתו ו״להפסיד״, ושוב עם עצמי, עם האגו, עם המונולוגים הפנימיים ואז להתעלות מעל עצמי, מעל היכולות שלא ידעתי שיש בי, מעל האגו שהצלחתי להוריד ולאפשר לעצמי להרגיש וללמוד מלא דברים חדשים ומעניינים על עצמי ובכלל.

העולם הקינקי שלי וגם המיניות בכלליות תמיד התנהלה באנגלית. בעלי איננו ישראלי וגם האקס שולט לא. קשה לי לחשוב במונחים ומושגים בעברית (האתר פה עוזר לי ממש לנרמל את העברית בשיח הפנימי מיני שלי אז תודה קולקטיבית לכולכם פה. קודוס).

 

בקצרה,אני הייתי ה slut שלו והוא היה ה Sir שלי.

הייתי cum slut

הייתי cock sucking slut

הייתי asslicking slut

הייתי a silly slut

הייתי a dumb slut

הייתי a bad bad bad slut

ולפעמים הייתי a good girl

אבל תמיד slut 🙃

 

כשהדינמיקה הזו הסתיימה, גיליתי את הכלוב.

פה, נחשפתי ולמדתי על עוד כל מיני תצורות ואפשרויות שהרטיבו לי את המוח. די בטוחה שאני לא היחידה פה שנרטב לה המוח לפני הכוס. ולאט לאט, המחשבה להיות ילדה קטנה של אבוש (שבאופן מפתיע נשמע לי יותר טוב בעברית מאשר באנגלית) או גורונת, לא נשמע כ״כ מוזר. אפילו די טבעי. די דחוף. די מתחשק. די בא לי.

 

אני ממש מתרגשת, שלאט לאט צדדים חדשים בי מתחילים להתגבש ולהיווצר. וכמה זה כיף, למוח וללב, שיש מישהו שמאפשר לי, מהמקום הכי מכיל, לא שיפוטי ומעודד להתנסות ולהשתעשע בכל הדברים האלה שלא מתכנסים לשום משבצת הגיונית.

אמנם זה לא bdsm טהור כמו שהתרגלתי אבל מצד שני, השמועות אומרות שאין דרך אחת לעשות אותו.

ולנו, ליעקב ולי א.ק.א שולה, גורונת, גורזונת, ילדזונת חזירונת, טוסיק ועוד שלל כינויים שממיסים לי ת׳כוס, די כיף ורגיל להיות מחוץ למשבצת.

אסתכן בגניבת זכויות יוצרים של מישהו מפה שאני נהנת לקרוא ואחתום את הפוסט הזה ב-

 

וזה נעים :)

לפני חודשיים. 13 באוקטובר 2024 בשעה 5:30

גדלתי במקום מאוד פריווילגי

וגודלתי ע״י הורים שאיפשרו לי להנות מפריוילגיות רבות אבל הקפידו שלא אצא מפונדרקת יותר מידי.

חלק מהשקפת העולם שהנחילו בי היא; שיש בעולם מנצחים ומפסידים, דורכים ונדרכים.

שחור ולבן. בלי טיפת אפור.

סבירות קלה שזה יצר אצלי תחרותיות סמויה.

אני כאילו לא תחרותית אבל כן.

בעיקר עם עצמי אבל גם עם אחרים.

לנצח את עצמי זה הפרס הגדול ביקום!

נו טוב, אחרי זין ושפיך 🤤

אבל שמתי לב לאחרונה, שאני מקטלגת את זה כתכונת אופי שלילית.

לא כ״כ מתגאה בעובדה שאני תחרותית.

אולי כי נמאס לי לראות את העולם בשחור ולבן.

מנצחים או מפסידים.

למה אי אפשר שכולם ינצחו? או שכולם יפסידו? או שזה בכלל לא ישנה לי.

אבל היי, אני גם מהאמהות שמתעצבנות כשכל הילדים מקבלים מדליה בסיום חוג שקר כלשהו על עצם היותם כאן עם דופק, נוכחים.

כי לא באמת כולם מנצחים ולמטבע יש שני צדדים בלבד.

ועכשיו- בדקה לגיל 40 - זה המשבר שלי.

הניסיון למצוא את האפור ולחיות בתוכו בנינוחות.

לפורר לאט לאט את הצורת חשיבה הזו של או-או.

להבין שהחיים לפעמים פוגשים אותנו כשאנחנו באמצע ולא תמיד אפשר להיות בטופ כל יום, כל היום.

יש ימים שהגוף עייף ואני לא אצליח להרים את המשקלים הרגילים שלי. האם זה אומר שהפכתי להיות חלשלושה? לא נועה, זה רק אומר שאת אנושית.

ואם אני חושבת על דרך החיים הא-מונוגמית בה אני בוחרת לחיות - היא הכי באפור.

אך מזוית הראיה שלי על עצמי, אני מנצחת 🤭

לחיות בשלום וקבלה לצד בעלי שמאמין בזוגיות מונוגמית סטייל דיסני כשאני בצד השני - זה הום ראן.

וחוץ מהמיניות שלי שמצליחה להתקיים באפור טרם הצלחתי לאכוף את האפור בשאר המקומות בחיי ולחיות איתם בשלום.

ואז, כל ה״שריטה״ הזו שאני אוהבת שמי שמחזיק בי, שאני שייכת לו, מכניע אותי, מנצח אותי על בסיס שעתי, פיזית, מנטלית, אינטלקטואלית ושפשוט לא נותן לי לזוז מילימטר מאיפה שהוא החליט שאני צריכה להיות נותנת לי קונטרה של החיים.

תוהה לעצמי האם קבלת האפור תשבש משהו בתפיסה הבדסמית שלי.

ספת הפסיכולוגית….here i come!