כומר רב ובודהיסט עושים טיול לאפריקה
שלושתם מגיעים ליבשת מתחילים לטייל ולהינות עד שביום החמישי תופסים אותם בשטח ילידים שמשוייכים לשבט הכי עתיק באיזור.
מפה לשם ומשם לפה אחרי כמה ימים בשבי בא ראש השבט ואומר להם "ילידים או מוות?"
שלושתם מסתכלים אחד על השני עד שאחרי זמן מה חוזר ראש השבט על השאלה "ילידים או מוות"?
אומר הרבי, אני מאמין בחיים שלאחר המוות, אבל אני נהנה פה ומעריך את החיים גם לפני המוות, אז הוא בחר "ילידים". באים הילידים מזיינים אותו מכף רגל ועד ראש מכל החורים האפשריים מנענעים אותו זורקים אותו לאוויר ובסוף בסוף כשהוא על סף התעלפות הם עוזבים אותו בצד.
אומר הכומר לעצמו, זה לא נורא, הוא עדיין נושם, אני לא אוהב את זה אבל זה לא נושא זר לי, אני אלך על הילידים, אז גם אותו לוקחים הילידים מנענעים אותו זורקים אותו לכל הכיוונים ובולעים אותו בכל הצורות האפשריות עלי אדמות.
לבסוף מגיע תורו של הבודהיסט, מסתכל הבודהיסט ואומר לעצמו, "גם ככה אני מאמין בגלגול נשמות אז למה לי לעבור את זה?" אומר לראש השבט "מוות".
אומר ראש השבט, אם כך מוות יהיה!
אך קודם, הילידים!!
לפני 17 שנים. 10 בינואר 2007 בשעה 6:51