מחשבות

אני תוהה לעצמי

למה אתם ממשיכים להתמסר לגרגר ולהתלטף

אחרי כל בני האנוש האלו, שפגעו בכם?

מה לעשות עם הזאב?

הלחץ מתעצם הבכי נאגר, והדמעות בגרון.

כעס, בלבול, ייאוש, רגשות אשם, חוסר אונים - הכל צף ויש בי חשק עז לפורקן של כאב וצעקות.

שהמוח ייעצר, הצרות ייעלמו, הלב ידפוק

והגוף- ישתחרר

בצרמוניה נעימה, עטיפה וחיבוק.

גם אם השמש תהפוך למרובעת,

וגם אם כל הדגים בים ישירו את שיר הפרחה ביידיש -

גם אז אני לא ארצה להתמסר טוטאלית, להישלט ולהתאהב באחד שוב.

יושבת לי בכיף נעלמת לי בתוך משחק מחשב אקשן פיצוצים עניינים

ואז מרגישה לרגע שפיך יוצא ממני.. יש בזה קטע קצת מחרמן אבל.. 

אני לא רוצה. אתה מעצבן. ותמיד במחשבות שלי.

שמוצצת את הvape שלי במקום למצוץ משהו אחר

https://i.pinimg.com/736x/96/0e/e4/960ee463bfdc923707507a8fb678e023.jpg

פשוט לא רוצה לחגוג בזמן מלחמה שכזה

לא מרגישה שזה נכון

סוחבת את עצמי בכוח בשביל ההורים הפולנים שלי היום לשולחן סדר