מחשבות

אתר זה נוגד את מדיניות אבטחת המידע של החברה ולכן גישתך לאתר נחסמה

This websense category is filtered: Sex

"...אני שונאת אותך",

אמרתי בלב שלם ושבור.

חיוך רחב התפשט לך על השפתיים.. 

"אני יודע"

למה ?

למה דווקא איתך,

השמש שלי זורחת ?

איך זה

שדווקא איתך,

הסכר שלי

נפרץ ?

אתה לא האדם הנכון בשבילי. 

אני יודעת.

אבל אני רוצה הפעם.. רק הפעם פשוט.. לתת לכוס שלי להוביל. רק לטיפה.

מה כבר יכול לקרות?

מה חשבת לעצמך שיקרה?

שתסעו לשם ברכב 40 דקות לכל כיוון ושתדברו על החיים?!

על מזג האוויר?

על מצב החסות בשטחים? על מה בדיוק?!

נו באמת.

בואי. את ידעת שזה יקרה, את התכוננת לזה, את חיכית לזה כל כך למרות שידעת שזה הולך להרוס את כל העבודה העצמית המטורפת שעשית עד עכשיו.

הדרך הלוך עברה בהצלחה. 

החזור.... פחות.

שנינו יודעים עד כמה המצב מסובך ולא פשוט.

אתה שאלת אותי כמה שאלות סתמיות, ואני עניתי בשלי. לא ניסיתי לעצבן אותך בכוונה.

ניסיתי להסית את המתח המיני כי הוא בער. שנינו הרגשנו אותו שנייה מלהתפוצץ.

לא הסתכלתי עליך. ידעתי שברגע שהמבטים שלנו יצטלבו - לא תהיה דרך חזרה. 

שמתי יד על צד שמאל של פניי במטרה לחסום את הפרצוף שלך מזוית העין שלי.

הרגשתי כמו דוס ששמו אותו בתצוגה של דוגמניות של ויקטוריה סיקרט.

אבל לא הצלחתי לעצור את עצמי. במיוחד כי גם אתה לא.

עוד פעם פחות פעם... תחיי ברגע ותהני..  מה זה כבר משנה? כוסאומו. 

והנה אני שוב. לבד. 

לא מצליחה להבין מה לא בסדר איתי, ולמה אני לא מצליחה לחשוב ולהימשך לאף אחד,

חוץ ממך?

אני מנסה לתאר את ההרגשה שיש לי בזמן האחרון.

שוב ושוב, אני מצליחה לתאר את זה רק בדימוי הבא.

אני מרגישה כמו ילד קטן שטועם בפעם הראשונה סוכרייה על מקל, לוקחים לו אותה וזורקים על הרצפה.

ולא הוא לא רוצה סוכריות אחרות

הוא לא רוצה טעמים אחרים

הוא לא רוצה חטיף וגם לא גלידה

הוא רוצה את הסוכרייה המגעילה הזו, שמלאה בשיערות, אבק ולכלוך מגעיל.

...

לפעמים אני תוהה לעצמי,

זה יותר מידי לבקש?

סיימתי עכשיו את השיעור רכיבה הראשון שלי על אופנוע.

היה ממש על הפנים.

ברגע שהגעתי דיברו איתי ישר על כסף.

ושוב, כמובן, המשפטים הקבועים,

"מה את עושה A1? את לא נראית בת 21", "קחי את זה כמחמאה"

רבאק!!! סיגריות אני לא יכולה לקנות בלי שהמוכר יהיה בטוח שהת.ז שלי מזוייפת. בלי להעליב מעדיפה שיחשבו שאני זקנה מקומטת.

המורה הרכיב אותי למגרש בהצהרה שבהתחשב בכך שאני רוצה לעשות על A1 אבל נמוכה וחסרת רישיון זה יהיה כמעט בלתי אפשרי.

שתלמידה אחרונה שלו שהיתה ככה עברה טסט רק אחרי 130 שיעורים לפחות.

בשיעור עצמו נסעתי על וספה 125 אוטומט הרגיש לי ממש כיף, נהניתי וגם הרגשתי שלמדתי את הקטע די מהר.

בסוף המורה הרכיב אותי חזרה, 

שאלתי איך הייתי

אמר שהייתי סבירה מינוס.

שהוא לא רוצה לייפות שום דבר ושהוא לא רוצה להבטיח לי סתם דברים.  שהדרך תהיה קשה וארוכה, ושמרוב שיעורים שאצטרך יכול להיות שאגיע לתשלום של מספר של 5 ספרות.

חוזרת הביתה מבואסת ועצבנית.

לשם אני לא חוזרת.

זהו פרקתי תודה ויום טוב לאנשי הכלוב

הורגת אויב, ועוד אויב, ועוד אויב תוך כדי שאתה משחק בי וגומרת.

מיותר לציין שהגעתי מקום ראשון

ואין יותר מספק מזה אדון

או שיש?? 😱

*מוזיקה דרמטית*

יש לי מעל 2400 שירים שמורים בספרייה של האהובים עליי בספוטיפיי

פעם זה ראפ, פעם זה עברית ישנה, רוק, פופ, טכנו, אלקטרוסווינג, מטאל, ועוד כל כך הרבה שירים ששונים 180° אחד מהשני

אבל אני אף פעם לא טורחת ליצור פלייליסט כי כל הזמן הטעם והחשק שלי משתנה.

נסיעות ארוכות וכל כך הרבה שירים ומחשבות

https://open.spotify.com/track/5Rizj5FLb2AyNKu9esjYY6?si=DQ0eRXXmTc-KHEmI6eMtKg