מחשבות

כל יום

מעצים את הכעס

עוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפ טיפה

כלפיך

כלפיו

כלפיי

וכלפי העולם הזה

את ילדה קטנה.

כן את, תשלימי עם זה.

ילדה קטנה שמכריחה את עצמה לקום מהמיטה כל בוקר על הרגליים מחדש.

פרצופים חולפים, רגשות סוערים

קשרים נקשרים - ובעת מתנתקים.

אנשים עובדים,

והרגליים שלך כואבות

כואבות

 את מותשת מלחפש את הטוב, את התקווה

לקום על הרגליים שלך אחרי נפילה כל פעם מחדש - 

זה בטוח קשה.

אין לי מילות עידוד בשבילך ונמאס לי מלנחש מה יעלה בגורלך.

אני אוהבת אותך, ומצטערת שזה מה שאת חווה. 

היה לי את הזכות

את היכולת

סוף סוף להרגיש.

זה היה מסקרן ומרגש

ואפילו ונילי למדי 

אני גם מודה שלפעמים הראש שלי היה מחוץ לסיטואציה..

אבל זו היתה פעם ראשונה

שהבנתי את זה,

פתחתי את זה,

וקיבלתי את זה .

😺

עושים לי להקיא.

מדלגת

מדלגת

מדלגת

מדלגת

מדלגת

מתפשרת על דודו פארוק.

לא רוצה לומר שלום לכל מי שמסביבי,

לא רוצה לחבק את כל האנשים שהתגעגעו,

לא רוצה לספר לכולם על איך היה,

לא רוצה לחייך חיוך מזוייף כדי שיעזבו אותי לנפשי,

לא רוצה לשמוע עוד שיחות פוליטיקה,

לא רוצה שוב להרגיש חסרת משמעות,

לא רוצה לחזור למקום המוכר והטוב,

לא רוצה לחזור לקום כל בוקר לאותו יום.

ביום יפה הכל נראה

פתאום פשוט עולם מושלם

ואז הקול שלי הרע

רוצה מכות מחפש צרה

כי בשחור אני בזון

אני בסקס באבדון

כותב עוד שיר

ממציא סיפור

לריגושים אני מכור

 

תדליק לי אש של יצירה

אני רעב ללא שינה

החיים שלי פיגוע יפיפה

וככה זה הולך

ככה זה הולך

יורדת מהמדים. חזרה לשגרה. 

כל כך הרבה דברים נערמו לי במחשבות, משימות שהכחשתי ודחיתי.

אבל זהו, אני את שלי לבינתיים - עשיתי.

ואתה? 

מה איתך?

אתה לא פה. אתה רחוק מלהיות פה.

בטוח תשוש אבל מחביא זאת היטב.

אתה עומד על המשמר כמו אריה, לא נח לרגע

הלב שלי איתך.

אבל כמה עוד אוכל לחכות? 

לחכות להתמסר. לחכות למגע. לחכות להתרגש, לחכות להיות שייכת לך.

הכאב הוא העונג שלי.

הקרבה, הדיבור, המגע, השליטה, הם העונג שלי.

הם אלה שגורמים לי לחזור אליך על 4 כל פעם מחדש למרות שזרקת אותי לרחוב,

ולהתחרט על כך שוב ושוב ושוב.

לשכב איתי, לזיין אותי, להגמיר אותי, להשקות אותי..

זה מה שגורם לך לחזור אליי על 4.

זה ההבדל הדק בינינו.

השליטה שלך היא מזוייפת.

אל תשקר ותגיד שאתה מפחד להכאיב לי, כי עשית את זה כבר הרבה יותר מידי פעמים.

תבין, אני כבר לא הזונה שלך.

הנה תמונה

*שום חיה לא נפגעה במהלך המטווח

הכל כואב, שורף לי

אני נלחמת בהכל כל הזמן ובכל מקום

אבל בעצם, בשביל מה?