מחשבות

הכלוב שבנית?

כולו שקוף

ובעיקר דמיוני

הכלוב שלי יהיה מפואר.

נמאס לי לעשות את עצמי חזקה.

נמאס לי לנסות למצוא לעצמי מקום בעולם.

נמאס לי להרים את עצמי כל יום מחדש על הרגליים.

נמאס לי להתאמץ ולעשות דברים שאמורים להיות טובים לגוף ולנפש - זה לא באמת עובד. הם כבר ככה ממשיכים להתפרק.

נמאס לי מרגשות ומחשבות.

נמאס לי מהטפות מוסר ודעת של אנשים אחרים שאפילו לא מכירים אותי.

פשוט,

נמאס

לבד,

ואולי זה בעצם נחמד.

קצת שקט

מעניין מה היה קורה

אם הוא היה יודע

שכל התסביכים שאני אוכלת

הם בעצם על הסגן שלו

איך אני אוהבת את זה

  שכל פעם מחדש 

אני יוצאת כזאת אהבלה חרמנית וחסרת עמוד שדרה מולו

my emotional healing journey in 2024 so far: