מחשבות

רוצה להרגיש בבית.

רוצה להרגיש לא בהתגוננות תמידית.

רוצה לחיות בעכשיו.

רוצה לצאת ולהינות

ולא להיות תקועה מול המחשב.

ואל תציע לי לשתות כרגע אבא,

זה מפתה

אבל בתכלס? לא יעזור לי בכלום.

ומכל הדברים שיכולתי לחשוב עליהם כרגע,

המוח שלי נזכר ברגע מאוד ספציפי.

שרק מעלה לי את הסעיף פי כמה וכמה כי אני יודעת כמה אגו יש לבן אדם הזה!!

וכי אני בטוחה שהוא לא זוכר את אותו הרגע.

שלו בתוך הרכב, מתחת לבית שלי.

החלון פתוח והוא קורא לי בשמי.

מצביע לי לכיוון השפתיים שלו, 

אני בשקט מופתי

והשפתיים שלי תוך שניה נדבקות לשלו לחילוף רוק קל. 

זהו. 

מאוד פשוט.

ומעצבן.

לילה טוב