מחשבות

יוצאים לפעילות

הלוחם שלנו בצוות היום יוצא דופן -חמוד באופן מחשיד.

 בלונד, יוצא יחידה מיוחדת, שרירי, 2 מטר גובה, כולו טקטי ועוד עם שפם מילואים.

"איפה תישן הלילה?"

-"פה, מה הבעיה?" (המקום הכי לא נוח והגיוני בעולם)

הוא לא הביא שום דבר לישון איתו בלילה קר שכזה. אם הייתי יודעת הייתי מביאה לו לפחות שק"ש..

"אל תתכלב ככה..."

-"אבל אני כלב"

"אבל אתה כלב טוב!"

שכנעתי אותו לישון איתי יחד עם עוד כמה חבר'ה במיגונית.

שמתי לו 2 פלציבים ליד איפה שאני ישנה. רשמתי על פתק את השם שלו וציירתי כלבלב מתחת.

הוא התמקם לידי והבאתי לו את הבובת פוקימון הקטנה שלי למשך הלילה.

(זה היה הדבר היחידי שהיה לי להביא לו.)

הוא חיבק אותה, וישר נרדם.

אני שומעת את הנשימות שלו קרוב אליי.

קרוב.

אני חושבת שהייתי רוצה (במיוחד בקור הזה) להתכרבל איתו ולנשק אותו.