סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות

לפני שבועיים. 5 בנובמבר 2024 בשעה 21:55

חושבת לאחרונה על טיול גדול.

הטיול שכולם מדברים עליו..

"אם לא תלכי את תתחרטי",  

"לא יהיה לך זמן אחר כך"..

אני פוחדת להיות לבד.

ועוד בחו"ל?!

במקום להתמודד עם הלבד אני אהיה מסוגלת לישון במשך 43 שעות (השערה מבוססת) רצופות!!

"תלכי לבד את תראי שתסתדרי",

"פוגשים שם המון אנשים חדשים אין לך מה לחשוש",

"במיוחד עם חיוך כמו שלך..."

מה אעשה שם? עם מי אתחבר? לאן אלך? אם לא ארצה? אם לא יהיה לי טוב?

זה לא עובד ככה כמו שכולם מספרים, לפחות לא אצלי במוח.

אני צריכה עוגן.

 

ו-וואלה,

הדבר האחרון שאני רוצה לעשות כשאני אסיים את המילואים -

זה לחזור לעבודה ולשגרה המזדיינת הזאת!!

לחיי התפתחות אישית... (כלשהי, איכשהו).

Bistan - יש קבוצות בפייס שבהם מתארגנים ביחד, קודם נפגשים ורואים שמתאים.
לפני שבועיים
אדון חזק ומקועקע​(שולט) - עם עטינים יפים כמו שלך את תסתדרי בכל מקום
לפני שבועיים
Crimson raven​(שולט) - חיבוק
בהצלחה!
לפני שבועיים
TheMixologist - טיול ארוך זה לא רק המקומות שאת רואה, התרבויות שאת חווה או אפילו האנשים שאת פוגשת.
זה החופש שמגיע עם השחרור וההתנתקות מכל מה שהיה, זה הזמן שאת לוקחת לעצמך ושהוא רק שלך.

אי אפשר לחזור למה שהיה לפני המילואים, את אדם אחר.
לפני שבוע
LineOfFlight​(אחר) - אני לא טיילתי אחרי הצבא, וגם לא אחרי 300 יום מילואים רצוף. לפחות לא במובן שאנשים מטיילים בדרך כלל. במקום זה שקעתי התחביבים שלי, התחלתי ללמוד, חיפשתי את עצמי בתוך הראש שלי, ברעיונות, בספרים, לא בהודו. המסע הוא אישי, ואם שלך לא עובר בדרום אמריקה כרגע, זה בסדר ומותר. את לא חייבת ללכת אותן צעדים שכולן הלכו, אלו החיים שלך 🙂
לפני 4 ימים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י