מחשבות

צהריים, שקט מחריד..

החלטתי לשדרג את האוכל הדוחה בחמגשיות שקיבלנו היום, לסלט טונה ופסטה (שיהיה גם קצת חלבון וירקות).

אני חותכת לי גמבה ואחד החיילים מגיע (שתמיד מצאתי אותו כמסתורי כזה), עומד בדלפק וקורא בשמי.

"את בי?"

לרגע הרגשתי שלא שמעתי טוב וביקשתי ממנו לחזור על השאלה.

"את בי?"

לוקח לי כמה שניות להתעשת מהמבוכה, אבל ממשיכה במלאכת החתיכה שלי.  -"אמממ.. אני לא בדקתי, אבל אני גם לא שוללת.."

"גברים זה עם מסריח, מניפולטיבי."

-"אני יודעת. חוויתי את זה כמה וכמה פעמים... לצערי, יש בזה גם משהו מושך.", אמרתי והסתובבתי מול הדלפק לכיוונו.

"לא משנה מה הם יגידו, תמיד יהיה יצר ורוע מאחורי המעשים. בנות הן אחרת."

-"....אז מה עם המשפט...'נשים נשים, שק של נחשים'?"

"לא בהכרח, לפחות לא כמו גברים. במהותן הן טובות לב.

....

תחשבי על זה, 

בשבילך."

אני מהנהנת, בולעת רוק וחוזרת לסלט שלי. מנסה לחשוב על מהות השיחה ומטרתו של החייל בה..

השקט ממשיך.

_______________

00:10

לא ציפיתי לזה אבל כמו חוק מרפי שאני כל כך אוהבת-

כל הערב העסיקה אותי דרמה חדשה שצצה.

הוא יודע, ואני מניחה שגם הוא יודע.

זה עכשיו מנתק איתי קשר כי לא עונה לו, לוחץ עליי לשתף דברים.

חלאס! לא משחקת יותר בקקה!!!!!

לא רוצה קשר איתי?

לבריאות (או כמו שאומרים בעיראקית - זקנבוט 😘)