לפני שנה. 30 באפריל 2023 בשעה 18:39
מהמרפסת הזו רואים את הים. הוא פשוט קיים. מסתכל עלייך ואתה עליו. צמחים בריאים ומטופחים צמודים אל מעקה הבטון וקיר דירת החדר היפה, הכל צבוע לבן - עד קו מסוים. שם הצבע נעצר במשיכה ישרה. כמה אפשר.
הדלת לא ננעלת עם מפתח. צריך לסגור איזה בריח מקלט שכזה. וזה דווקא נעים. אני ישנה על פוטון בגלריה פתוחה שהייתי בטוחה שאיפול ממנה לפחות פעם אחת, אבל מרוב זהירות לא הצלחתי.
הגעת אליי בערב יום שני וטימאנו את הכל בוויד ואלכוהול. התערבבנו זה בזו והחלון היה מעט פתוח ורואים את הבניין הקרוב מיתמר והאורות בחלונות כשמשכת אותי אלייך על הספה והחדרת אצבעות נחושות אליי, מתבונן בי במבטים מלאי זימה, הפה שלך פתוח והלשון משחקת באוויר ובא לי לגמור על כולך ושתחדור אליי. ההשקעה שלך שיוותה לך מראה של אל הודי שכל מה שאני רוצה הוא סיפוק מיני אין סופי ממנו.
התפקחתי אחרי שלא בדיוק הקשבת להכוונות הוויז של הסקס הזה, לא הייתי אפילו קרובה וכבר איבדת את המגע התשוקתי ונכנעת ליצר השטני המתעלל, הפרעת הקשב שלי לא נתנה למגע הרפטטיבי השורף לעבור ממני והלאה, איבדתי שליטה שוב ושוב באיך שהזין שלך מרגיש אותי ואפילו איבדתי אותי. התנתקתי וקמתי במהירות. אמרת שאף פעם לא קיבלת תגובה כזו. שתקתי.
מכאן הצעדים שלקחתי נסוגו מהקסם של העור השחום שלך, הראש חובש כובע, כולך תנור מהלך, מוריד ראש בבאנג מלוכלך, השיער על הפנים.
רציתי לזכור את הערב הראשון בו השמעת לי שירים ושרת לי, איך ששרת לב שבור ועוצמה וזיינת אותי מדהים באותו הערב, פתחת את החזייה שלי בלי לשאול והשפתיים שלך נגעו בפטמות שלי בסקרנות, לשון מתעגלת, יודעת, הייתי רטובה כל כך והאצבע שלך פשוט החליקה לתוכי. כשזיינת אותי נתת לי פליקים חזקים במקום הנכון ודייקת בכל נשיכה ואהבתי את זה בטירוף. אבל באותו היום שבאת אליי עם כל הציפיות היה לי קשה לסיים את המלאכה ולהגמיר אותך
אז התאכזבת נורא, אבל עכשיו אתה בסדר, נכון?
