אז אני עושה עכשיו טיולי קילומטראז (כי אני רק הולכת ממש מהר, עדיין לא רצה, לוקחת באיזי) והבוקר קמתי עם התחושה המיוחלת שאני רוצה שיזיינו אותי. אלוהים כמה חיכיתי לרצון הזה. אבל לא סתם זיון מעפן של הטינדר, משהו כזה רטוב ומלא בזכרונות מתוקים של הרשרוש של מגן מזרן כי אהובה שלי מגבת קטן עלייך, (זכרונות שלך מכופף אותי על שולחן העבודה שלך ומזיין אותי בלי להתבייש בכלל מכל השותפים שאחרכך נצא ונעשן איתם ג'וינט, שלך עומד ליד המיטה וקורא לי עם האצבע, ביד שמאל מחזיק את הזקפה המושלמת שלך ואני עולה ויורדת עם הפה על הזין שלך וממש ממש מתרכזת לעשות עבודה טובה בשבילך ואתה גונח וגומר לי על השפתיים והחזה ואני מבחינתי גומרת עכשיו רק מהמגע של האוויר של החדר הזה על הכוס שלי, שלך מחפש את ההתקפי רעידות האלה של אחרי שכמעט הגמרת אותי עשרות פעמים ובפעם האחרונה לא שחררת עד שלא הצלחתי להשאיר את העיניים במקום) והנה התורמוסים פורחים והכל ירוק שוב בחיים שלי ובא לי לשכב איתך על המרבד הזה עם כל הקסם של החיטה הרכה והמגרדת שהגיעה עכשיו לגובה מדויק כדי שתוכל להכניס יד לתחתונים שלי ולנשק את האנחות מבלי שנואשם על התערטלות בציבור.
והנה אני בין משכימי הקום, בתור בצרכניה. באגף של החיטה הזאת שכבר עברה את התהליך המלא אני שומעת מרמורי בוקר של מושבניקים שלפני כמה רגעים דפקתי מבטי זימה על הכניסות לבתים שלהם שעושות חשק להיות שפחת מין של בעלי הבית רק כדי לסחוב שנייה אחת בשמש של המרפסת כניסה,
ואם כבר מרפסות, אז זה שהרים לי את הרגליים ומשך את המכנסיים והתחתונים ובלי להסס ופשוט ירד לי מול ההימלאיה, איף, מה יש לי עם אנשים עם שמות של מלאכים?
אני שומעת צליל קול מוכר,
הכוסמין נשאר ביד והשרירי רגליים רוטטים במקצבים המצחיקים של אחרי תנועה ואני חושבת ש
(אין סיכוי אבל) הלוואי וזה אתה
שנינו נינעל בעיניים ונחייך,
אתה תגיד לי עזבי אותך כוסמין עכשיו, בואי
אני עם הלשון אלקק את החלק הפנימי שבין החך לשיניים ואנשך את השפה ואוציא זרם אוויר חמים מהאף,
ואתה תרים קצת את הגבות כי אתה יודע שאני רוצה, תרמוז לי לבוא החוצה,הטרקטור מונע.
ותחזיר אותי לשדה, תשתול אותי שם, איפה שאני הכי אוהבת להיות, בין הרגבים שאתה משאיר אחריך.
בעיניים נוצצות אני גומרת מטאפורית את המחשבה היפה הזאת שלך גומר בתוכי ואז מחבק אותי חזק וחוזרת למציאות.
סעמק ממתי ''לחם'' עולה 15 שקל????