גבולות

אני רוצה לאכול לך את הלולב היא כתבה לי

טעית בחג סימסתי חזרה

שתיקה.

היא ציפתה למשהו יותר מזמין.

ממתי את כותבת לי בלי רשות ניסיתי לשבור את הקרח.

ממתי החרדית הזו מחללת שבת וחג חשבתי לעצמי.

שתיקה.

לקראת חג שני

סימסתי, "מוכנה?"

לאחר רבע שעה היא השיבה בתמונה שלה על ארבע עם קולר.

לפקודתך, צעקה הכותרת.

זה כמעט שנתיים מאז הפעם האחרונה שדיברנו.

ועוד שנה תמימה מאז הפעם  שניפגשנו.

הרגיש לי אחריות גדולה מדי לנפץ את כל עולמה.

לאסוף אותה מבני ברק לבושה למהדרין.

ולגמור בתוכה בשירותים של מועדון מטונף.

"הפעם אני רוצה..."

אני יודע מבלי שתסיימי קטעתי.

אולי.

אפ אמצא את הפרטנרים הנכונים.

תעברי תשליך.

תשליך של עבר, של אמונה שפג תוקפה.

תשליך של עולם ישן.

לקראת שנה חדשה.

תוהה אם את מוכנה.