בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסע

לפני 7 חודשים. 2 באוקטובר 2023 בשעה 20:02

עוברת תקופה לא פשוטה בחיים האישיים

אני לא אדם שמשתף בקשיים שלי 

מעדיפה להתמודד לבד

אנחנו  בקשר  כמעט חצי שנה 

אך הקשר בקושי כולל שיח אישי 

ואם כן זה חד צדדי כי רק אני משתפת 

 

שולחת הודעה לשולט שלי :

אני רק ארשום פה בקצרה אדוני
ברור לי שלא תענה לשפחה
אבל זה בסדר

אני עוברת תקופה לא פשוטה
אתה המפלט שלי אדוני
אתה המקום שבו אני משחררת את המחשבות
בזכותך אני מקבלת חיוך אפילו אם זה לשעה/שעתיים

לכן תמיד אני מודה לך על זה אדוני

 

וזאת התשובה שקיבלתי ממנו :

 

"ואת גם טיפשה. כי אם השפחה היתה חכמה היא היתה גם משתפת את האדון בקשיים שלה, אבל השפחה לא יודעת להתנהל כשפחה כשמדובר במשהו אישי שלה ויש לה עוד דרישה להדדיות. אבל זו כבר בעיה שלה"

 

אז אני שואלת.... אולי באמת אני שפחה טיפשה?

כי חשבתי שהאדון אמור להרים/להקשיב/לעודד

והוא רק מריד אותי 

 

זהו...פרקתי 

 

לפני 9 חודשים. 30 ביולי 2023 בשעה 11:31

סיכום סשן חגורה

נכנסתי לדירה לפי הנחיות של האדון ירדתי על 4 לנשק את הרגלים ואז עברתי על הברכיים חושפת את החזה שלי וממתינה להוראות המשך
ידעתי שזה אמור להיות סשן חגורה אך לך היה חשוב להסביר לי למה ועל מה כל העונש הזה (שוב מוכיח כמה האדון שלי אנושי וחשוב לו שהבין למה זה קורה )
עמדתי מול השולחן
אתה קושר לי את הידיים (ואתה לא מבין כמה אני אוהבת להיות קשורה- לאט לאט אנחנו לומדים אחד את השניה)
ופתאום דורש ממני להצמיד את כפות הרגלים
בהתחלה לא הבנתי למה
ואז אתה קושר לי גם את הרגלים צמודות צמודות
כאשר פלא גופי העליין נשען על השולחן
קצת חששתי כי הרגשתי שאין לי כמעט שליטה על הגוף שכל רגע אני עלולה לקבל מכה
ואז שוב...היה לאדון חשוב לתת לי תחושת ביטחון
שאתה נמצא שם במידה ואני צריכה תמיכה
ספגתי 20 הצלפות (עוד לא הבנתי למה 20 ולא 16🤷🏿‍♂️)
מאמינה שדי בגבורה עמדתי בזה
האמת...ציפיתי לכאב הרבה יותר חזק אבל שמחה שזה היה תחת היכולות שלי (כן מאמינה שבהמשך בהדרגה נעלה את החוזק של ההצלפות)

עדיין אני לומדת להפתח
אז כרגע בוחרת לא לשתף מה קרה לי כאשר הבנת שאני במצוקה ועצרת את הכל
מבטיחה שלאט לאט אספר לך עוד דברים

תודה על הערב הכיפי ומעניין
מתחילה שבוע עם חיוך גדול
וכבר מתחילה לחשוב מה יכול להיות סשן הבא

לפני 9 חודשים. 30 ביולי 2023 בשעה 6:27

אנסה לפרט כמה שיותר
אין יום שחשבתי האם לשלוח לך הודעה או לא.
איך אסביר למה נעלמתי?
היום היה לי יום קשה והחלטתי לשלוח לך
מקסימום לא תענה או לא תקבל את ההתנצלות שלי
גם ככה היה לי יום רע אז מקסימום הוספתי עוד נקודה של קושי
שלחתי... ושמחתי מאוד לקבל תשובה (זה רק מראה כמה צדקתי שהאדון הוא אדם טוב)
קבענו להפגש וקיבלתי רגלים קרות
אבל אני בתקופה בחיים שלי שמנסה לעשות הרבה שינויים(לפעמים קשה לי לפעמים אין לי יכולת להתמודד אבל מנסה בכל זאת) אז אמרתי שחייבת להיות אמיצה לבוא למפגש
בכל זאת זה הבית של האדון ולא מקום פומבי/נטרלי
הגעתי לבניין
עליתי במעלית והדופק שלי היה בשמיים
מה יהיה?
איך יהיה?
האם תהיה אנושי?
האם הייתי צריכה לעדכן חברה איפה אני?

פתחת לי את הדלת ונלחצתי
ציפיתי לחיבוק אבל קיבלתי אדון עם פרצוף רציני (מאוד חששתי חייבת לציין)
אבל הצלחתי לשחרר ולהפסיק לחשוש
ואז האדון אומר לי להתפשט... נהיה לי מסך שחור... אין מצב שאני מתפשטת באור
זה מעבר ליכולת שלי
אבל אז האדון הבין את המבוכה שלי ואת הקושי
קצת פה וקצת שם התחיל הזום
זה היה לי מגניב ומדליק להיות מתחת לשולחן
גם נתן לי זמן להרגעה
ומשם היה לי כיף מאוד
עדיין היו קטעים מביכים שלא הצלחתי לעמוד בהם כמו שצריך (כמו על השולחן😊) אבל ניסיתי
כאשר מצצתי לאדון כשהייתי ברצפה הבנת שקרה לי משהו וישר הכל נעצר לבדוק שאני בסדר...wwooww מה שזה עשה לי
להבין שיש אדון אנושי מולי (מה קרה לי באותו רגע לא אשתף כרגע...אם הצלחת להבין סבבה ואם לא סורי עדיין זה מביך אותי מאוד לפתוח את זה)
הרבה פעמים עבר לי בראש האם בכלל אני מצליחה לספק אותך? האם בכלל נעים לך?
האם בכלל עמדתי בציפיות?
את זה רק האדון יוכל לענות לי
אז נשאר לי רק להגיד לך תודה !!!
היב לי כיף
היה לי שונה