מחשבות של ערב ובוקר

הזמן מתקדם ולא עוצר 

הוא לא מחכה לאף אחד 

כל הר התרסק והאדמה תומס 

מה שיישאר יהיה שאריות של העבר 

בתוך הסלעים אפשר לראות שאריות של העבר 

חתיכות שברים, העתקים וזרקןנים 

אפשר ללמוד חלק אפשר אולי לדעת דבר אחד 

ההרים התרסקו הנחלים התייבשו ומבנים חדשים תפסו את מקומם 

הזמן מתקדם ולא עוצר 

הוא לא מחכה לאף אחד 

אני רוצה להתקדם איתו 

אתמול גיליתי שלא כולם טוב. 

טיפה מאכזב שיש אחד מוצלח ואחד לא מוצלח אבל זה עדיף מכלום. 

אם יש המלצות למקומות אחרים ליינים אחרים תרגישו חופשי לחלוק 

קל לאהוב אנשים אחרים 

קשה לאהוב את עצמי לראות כל פגם, כל חולשה וכל טעות. 

להבין שאוהבים אותי זה בילתי אפשרי כי הם אוהבים את התמונה שהם יצרו והם לא אוהבים אותי. 

אחרי הכל מה כבר יש לאהוב 

חלמתי עלייך שוב, שאנחנו ביחד וצוחקים על מה שקרה

את בטח רואה אותי כמפלצת או דבר נורא

יש בי געגוע למה שהיה לקשר ולחוויה 

של לאהוב ולהיות נאהב או לפחות לאשליה 

תמיד ההיתי כל כך רע 

פשוט עזבת אותי בתוך העלתה 

רק רציתי לשמור איתך על קשר על חברות על דאגה 

אבל אני שטן מבחינתך האם יש סיבה 

אני שמח שאני חסום ואת לא כאן אני יכול לכתוב בלילה בלי שינה

עוד סיוט שמפלח את המוח 

כו נורא עד שאני מפחד לישון 

סיוט מדבש מלא קוצים 

כל כך מפתה וכל כך נעים מלא בכל כך הרבה שקרים. 

אני חלמתי עלייה עוד פעם, אני ממש חשבתי שזה יפסיק, חשבתי שעברתי את זה כבר אבל כניראה שלא. אנחנו חזרנו לא יודע איך אבל אור הציף אותי . אכלנו מסביב לשולחן אני, היא והאחיות שלה (יש לה רק אחת) ודיברנו על הזמן לחוד. צחקנו ביחד. עלתה השאלה מה עשינו מינית אחרי הפרידה ומבוכה עלתה לפני שהבנתי מה קרה זה הכה בי שזה חלום. הוא היפנוס חתיחת נוכל מדופלם, רוקח מזימות ואורג חלומות מדופלם . חזרתי לצבא כל ה-4 שנים האחרונות היו רק חלום, יש לי מדים ויש לי משרד. אבל ידעתי שיש לי עוד הזדמנות לראות אותה והתקווה הביא הערה. התעוררתי כל כך ריק וכל כך נטול תקווה. לכתוב עוזר שזה דיי מפתיעה. זה מורכב להיות כל כך פגיע. אני רק מקווה שהיא לא כאן, אני רק מקווה שאצליח לישון בלי לשלם קורבן.

איך אפשר לאחות את השבר כשהוא כל כך עמוק. 

לא משנה מה נשפך לשם הוא לא מתמלא. 

לא סמים, אהבה, משפחה, חברים, סקס ודיבורים ועוזרים. 

חשבתי שלבכות יעזור ימלא את החור ימלא את הבור

אבל הקטרזיס הזה לא עושה כלום

רק זמן נשאר 

למלא חור בזמן זה למרבה האירוניה לוקח הכי ארבה זמן 


ועד שהוא התמלא ממשיך לכאוב 

עייף מהמשחקים, מהלבד, מהתסכול, מחברים, ממשפחה, מאנשים ובעיקר מעצמי 

אחרי הרבה זמן אני מרגיש חלול וריק. תמיד היה לי לבידוד ממש גבוה ההיתי רגיל לאונן 3-4 פעמים ביום ועכשיו אולי פעם ביום או פעם ביומיים. ההיתי רגיל להרגיש חרמן כל הזמן ועכשיו כל פעם המחשבות נודדות ומפריעות.  אני כל הזמן תוהה איך הגעתי למצב הזה, הכי כואב זה שאני יודע את התשובה. אין לי דרך לשנות את העבר , אני רוצה עתיד טוב יותר.

איך ?