לפני 18 שנים. 14 ביוני 2006 בשעה 17:25
כבר התרגלתי שאני חוזר והיא מחכה לי, החיוך המקסים, השירה והנשיקות... האהובה שלי...
והיום - ריקנות, היא לא פה...
אבל... 23:00 ופיה לבושה לבן תקפוץ אל זרועותיי, עייפה, רצוצה לאחר יום עבודה ארוך ומתיש של 15.5 שעות, עם חיוך שובה לב ורעננות בעיניים, היא תבוא אלי כמו קיץ ויהיה לי חם!!!
שעון מראה שמונה ועשרים... מתי? מתי כבר אחת עשרה?
(כנראה שעוד שעתיים וארבעים דקות...)
