יש משהו באינטנסיביות שבה אתה מזיין, בעוצמה של האורגזמות ששוחק אותי מהר בזמן האחרון.
פעם היינו משחקים שעות יחד, וגם אז גמרתי מלא,
ועכשיו, אני נגמרת מהר יותר.
אתה חודר לי לגרון, האצבעות שלך מטיילות בין לצבוט את הפטמות שלי ללחדור לי לכוס ואני גומרת כל כך חזק... בפעם הקודמת התפוצץ לי נים ליד העין מרוב עוצמה.
אני נחנקת. משפריצה מהפה ומהכוס במקביל, ואז אתה חודר לי לכוס הכי עמוק שאפשר, הרגליים שלי על הכתפיים שלך ואני כמעט מקופלת ל 2. אתה חודר יותר ויותר חזק ואני נכנסת לטראנס של גמירות. אני במצב תודעתי אחר, המוח שלי מתחבר למציאות רק לרגעים קצרים, ורוב הזמן אני מרגישה שאני לא באטמוספירה הזו. אני מרחפת. מחוברת לגוף, אבל גם לא מחוברת, מעופפת.
כל הזמן הזה אני בסוג של אופוריה. ואז אני נגמרת. לא מצליחה להמשיך. בטח לא כמו פעם. העונג מתחלף ההאשמה עצמית, על זה אני לא יכולה יותר.
לא מבינה מה קורה לי.
אתה כמו תמיד מרגיע ותומך. אומר כמה אני מדהימה ואיך אתה נהנה ממה שיש והכל ממש ממש בסדר.
אבל אני עדין מרגישה שמשהו התקלקל בי.
לא מבינה בכלל מה קורה כאן.
אח''כ הרגעת אותי וחיבקת כל כך שרציתי עוד, והיה עוד... אבל תחושת האשמה על זה שאני פחות עמידה מבעבר לא עוזבת אותי.
מה קרה לי ?
