אחרי שהלכת

מחפשת משהו חדש ובו זמנית נאחזת במשהו הישן

אני אוהבת את הישן

הוא עדין מתאים לי

נעים לי 

עושה לי טוב

אבל יש בו קצת חורים

קצת לא מכסה כמו שצריך

קצת דורש יותר השקעה מאשר מביא תועלת

אבל אני לא יכולה לדמיין אותי מוותרת עליו!

אז מחזיקה בו ביד אחת

ומנסה לפרוס כנפיים ולעוף ולמצוא לי בית

ומכסה יציב

מקום לנוח בו, מקום שיהיה שם בשבילי תמיד

יעטוף אותי בחום

יחבק בלילה

ינגב את הדמעות

מקום שישמור עלי ואני אשמור עליו

מקום רחב מספיק בשביל לרקוד בחופשיות

אבל גם צר מספיק לרגעים שאני צריכה להרגיש מוחזקת.

החיפוש מתיש

לשמור את הישן ולפנטז על החדש זה מאתגר

כל פעם שהישן מכאיב אני רוצה לשחרר ולתת לו לעוף הרחק ממני.

אוף למה זה לא יכול להיות פשוט יותר? 😔