.This is me

לקוראיי ההודקים (30 פלוס מינוס), יום שלישי הוא יום הפורענות שלי....

מה נעשה הערב? שוב פעם לקיי???

ניקח רגע את ה-AI וננסה לשפר את חווית המשתמש הממוצע של הכלוב.
לכל קוראיי ההדוקים (כן, אני מתכוון אליך גברת ע. חזה!) החוויה כל כך עלובה שכמעט כל שינוי יכול לשפר.
1) נניח המערכת מזהה שכנסת משתמשת חדשה, להציף לה במקביל הודעות שונות מ-938 חשבונות פייק- ולזרום עם החשבון שהיא הכי זרמה איתו.....קמת נכלולי, אבל יחסית למה שהולך במדינה הזאת, זה סביר.

2) להציף לייקים לבלוגים העלובים ביותר שיקבלו את מירב תשומת הלב....
עד פה זה היה סטנדרטי ומשעמם, יאללה יצירתיות.

3) להתחיל ליצור אווטארים מתוחכמים שיגרמו להתאהבויות ואז להפתיע במראה המכוער ב-real time. הן כבר מאוהבות אז מה זה משנה???

4) לסנטז סם חדש שמה שהוא עושה זה מגביר את הסטיות שלך פלוס את ההנאה מהן... פה אתה נהיה מלך השכונה ומהר.

5) לחזור לקרוא מיילים- גם ככה לא יצא מזה כלום.

לונדון? המלצות שבוע עם הבת שלי (17), 

בלגרד?? המלצות- הבנתי שיש שם סצנת טכנו אנדרגראונד...

ושאלת השאלות- האם קריית אונו הפגה להיות בירת הסיוונגרים? ואם כן- מה זה אומר עלינו? שהפרבר הבאנלי הזה נהיה כוכב הסיצנה??????

סופ"ש פרוע בצפון....
פרוע במונחים שלי כן, נבחן מה היה ומה לא היה.
נתחיל עם רשימת ההיה:

פטריות שנפתחו לא רע- היה גם היה
קצת קיי לפתוח את המחשבה- היה גם היה
שכטות- כי אי אפשר לא שמסטולים- היה גם היה
לבן- בכל זאת נהיים עייפים באיזה שהוא שלב, ומנסים למצות את המקסימו....
מה לא היה

סקס אנאלי עם החברה של החבר – לא היה
סקס אורלי עם בעלת הצימר- לא היה
שלישייה עם השכנים מהישיבה התורנית ליד- לא היה
הכלב המיקרונזי ששוטט בחוץ ירד לאשתי כי היא שמה לו בונזו בין הרגליים- מה???? (לא היה)

הולך ל....קיי. יש שם אוסף טיפוסים יחודי בדרכו הנוגה, המעט עצובה, אבל הבועטת עדיין.

נחמד שיש עוד תת-תרבות אנדר כזאת בעיר, לפני שהופכים את המקום לעוד מקווה. 

אפילו פסיכולוגיות, שאוהבות אקשן יש שם. 

הוא חייב לעמוד בתנאים האלה:

בית קברות לסקס.

מלא זיוני שכל.

פוריטני במסווה מתוחכם.

ניחוח קדושה ודתיות- זה תמיד מוכר.

אקיצר, כמו הכלוב רק אחר.

ynet.co.il

במילה אחת: ביזיון/ תמונת ראי לנואשות/ יחס ה-convergence בין ההודעות (השנונות בעיני עצמי) שטרחתי לשלוח לנשים עם כינויים דבילים באתר הזה לתגובות חזרה שקיבלתי הוא מהנמוכים במדינת ישראל.

כאילו אני איזה סטרטאפיסט הזוי שגמר עכשיו שנתיים קבע ב-8200 ורץ לעשות פיץ׳ על ׳היי, אני דביל שרוצה להתחרות בנבדיה ובאתי לגייס 800 מיליון דולר׳....

בקיצור, משהו לא עבד בתקופת המנוי הזאת, וזה עוד לפני שמכירים אותי אפילו סעממממקקקקק 

מקשיב לפודקאסט של יזם (מצליח מאד) שסיפר על מנטרת הגיוס שלו (סטרטאפים, אלה חברות הפסדיות, ועל כן אחת ל... היזם צריך ללכת לגייס כסף). בקיצור האסטרטגיה שלו היא טרוט מאד ספציפי שח משקיע שהוא רוצה שיהיה שותף שלו, ופניה למספר מצומצם מאד של משקיעים שהוא מאד רוצה, ה-cost שהוא לא ממקסם את המחיר של החברה בסיבוב....
נעשה התמרה קלה לעולמנו הצר והעלוב, עולם המרפרפשים באתר הכלוב.
נניח את, כן אני מדבר אליך, מבקרת באתר הזה למטרת מציאת זיון בדסמי כזה או אחר. אסטרטגיה אחת, היא לשוחח עם כולם, ולנסות למצוא ממספר שיחות רחב ככל הניתן, את הבחור הכי נכון לי....
אסטרטגיה נוספת היא: להתמקד בטיפוס שאני מחפשת, ולהתפקס אך רק בכאלה שמאד מתאימים לפרופיל שאת מחפשת.
למה אני כותב על זה? כי אם את מחפשת באופן מאד ממוקד בחור נמוך מקריח עם שן שבורה פזילה קלה בעין, שמדיי פעם אומרים לו ברחוב- יו איך אתה דומה לאבשלום קור... אז את בפרופיל הלא נכון- זה לא אני!!!!!!!!! (מצחיק? ספרי לאחותך, לא מצחיק- מה לעשות כפרה, העיקר מנסים).

תעלול, כלומר קונץ, כלומר התחכמות לאחרים, כלומר לדחוף פאפאיה לתחת זה לא נושא הבלוג הזה.

אז אני אתחיל.

הייתי בצפון הודו, ממש אחרי הצבא, טיול ארוך, ופגשתי בערב שתי בחורות ישראליות ממוצעות מאד לג׳לג׳אנר הישראליות אחרי הצבא שהן בין מדריכות חי״ר לבנות אנוש: סנדלי שורש, תחתוני בוקסר שהיו אז עדיין בסדר להסתובב איתם, שעון בגודל רחפן קטן על היד, ומנטליות של דיבור בפקודות קצרות אחת לשנייה כי ככה זה בגולני. 

הן חיפשו לעשות את הדבר הכי פרוע שעלה על דעתן, וגם לצאת מגניבות לבנים שהיו איתן בגסט ההוס, ושאלו אותי אם יש לי צ׳ארס להביא להן, ישראליות אחרי צבא זה ג׳אנר מיוחד.  

במקרה לא היה לי עליי, אבל רשמתי לפניי.

בדרך חזרה לגסט האוס שלי, זיפתו את כביש הגישה אליו,  ונדבר לי לכפכף זפת טרי. הופה להלן קונץ.

גלגלתי את זה שייראה כמו טולה צ׳ארס, ובשיא התמימות אמרתי להן קחו צ׳ארס הכי טוב שתעשנו בחיים.

הן הסתכלו על השעון אמרו תודה ׳30 שניות אנחנו בגסט האוס זוז׳.

וטסו להראות לחבר׳ה הבנים איזה שועלות הן. מרדניות. פנתרות על. הצליחו לארגן צ׳ארס מאיזה סטלן על... נו טוף.... 

עכשיו, לי היה ברור, שדוחפים זפת לצ׳ילום, יפול האסימון שזה לא צ׳ארס, והמשכתי את חיי הבטלה באותו ערב.

למחרת הסתבר לי שעודף הדפקטים הזה, ניסה לעשן את זה עד 5:00 בבוקר ולא הבינו למה זה לא נדלק, עד שמישהו פשוט התעלף. סוף סיפור. קונץ. 

זה שהמדינה הזאת נהיית קן צרעות של חוליגנים שמאמינים שהאח הבדיוני בשמיים יפתור להם את כל הבעיות אם הם יגידו ברוך השם כל משפט שלישי- זה לא נושא הבלוג, אלא סתם משפט פתיחה לא קשור.
אבל, שינוי תרבותי לא פחות דרמטי אם כי מדובר הרבה פחות, זה נושא השתתפות בשכטות רנדומליות בציבור.

אסביר לכן לאט אוסף נשלטות סמרטוטיות- פעם אם מישהו היה מעשן ג'וינט והיית מבקש בנימוס שכטה, שימו לב מה היה קורה? הוא היה מביא לך שכטה. נראה מוזר, לא ברור, אבל פעם זאת הייתה הנורמה.

היום- שאני מבקש שכטה רנדומלית בציבור, אני חווה פרצופי גועל כאילו ההומלס ביקש ממכם שלוק מהפחית יבני-זונות. עכשיו, זה יכול להיות שאני מסריח מהפה או שאני יורק שאני מדבר, או שאני סתם מזכיר את סינוואר במראה. אבל סביר יותר, שזה שינוי תרבותי שאין לי הסבר לשורשיו והוא חייב להיות קשור איכשהו למשפט הפתיחה של הבלוג הזה.
סופ"ש נעים סמרטוטות, תמשיכו לא לענות למשפטי הפתיחה המופלאים שלי תראו ישועות, אורות ופרנסה. 😊