|
|
|
ראיתי היום את האודיסאה. כן 3 שעות, אבל עוברות ממש מהר והסרט מעולה. אני ממש אהבתי. מאד מומלץ .
קשה לא לחשוב על הדמיון בין שני רבי המכר האלמותיים: התנך-על שלל נבואות הביזאר, כולל ההוא שעלה במרכבה השמיימה ועוד כל מני התרחשויות שאני לא זוכר- לבין המיתולוגיה היוונית עם ענקים מאיימים, אלים שמענישים, ובני אדם שבסוף רוצים לשתות יין ולזיין על ספסלים.
אקיצר מומלץ מאד.
קבעת עם חברים ב 20:00-
הגעת ב 20:00 אתה אובססיבי נאצי,
הגעה עד 20:30- סביר, החיים ממשיכים.
20:30-21:00 מה נסגר אחי?
21:00-22:00- יש לך דחף שליטה, אתה אוהב להיכנס ושכולם שם.
סידרת למישהו פגישה חשובה בעבודה. זום 14:00, נגיד עם לקוח גדול מחו״ל.
עלית ב 14:00- יפה.
14:03- לא נעים אבל אנחנו במזרח התיכון, עם של קופים- קורה.
14:03-14:10- יבן של זונה, מסדרים לך פגישה, אנשים עושים דברים ברקע וכמו זין אתה מאחר, אינשאללה תיפול מהקורקי היום יקקה.
14:10 צפונה- סליחה הודיעו לי הרגע שצמח לי פוליפ ענק בפי הטבעת- אין מחילה לכזה איחור.
שהייתי ילד, בבניין ילדנו היה כלב פינצ׳ר דביל שקראו לו ג׳ק. הדפקט הזה היה נובח מהבוקר עד הערב, נונסטופ.
לפני חודש יצאתי למסיבה נחמדה שהמוטו שלה היה ׳בני ברק לא מה שחשבתם׳ זה ליין מחתרתי של יוצאי חסידות בלעז וגור, בוא עושים דברים שיהוה, המוצץ במרומיו, לא מאשר לעשות.
שם פגשתי את תמרה השם שלה מטעה, כלומר, היא תמי שלא נראת תמימה, שאתה לא מבין איך חשבת שהיא תמימה וחוזר חלילה.
תמרה אמרה לי אחרי ארבע שוטים של טקילה וחמש שורות דוקטור- אני רוצה שתקשור אותי בתפילין חזק ואני אנבח חזק כמו פינצ׳ר.
פה עצרתי- תקשיבי יבת זונה, הבאת לי פלשבק של השביעי באוקטובר, על ג׳ק שמעת?
לכי תפרישי חלה צדיקה.
מה עושים למי שכותב בלוג באתר המתיימר לעסוק בזיונים והבלוג מתרכז בהמלצות קריאה כי זיונים זה לחלשים.
זה באמת נמוך, כאילו, על חשבון מי הבדיחה- הדפקט שכותב את הבלוג, או משתמשי האתר הפוריטאני הזה?
מה זה משנה? קבלו ספר ממש טוב, אני עפתי עליו, אבל מה אני יודע, אני כתוב בכלוב על ספרים...
׳סיפורו של ורנון סוטובקס׳. דרך אגב מדובר בטרילוגיה ואני סיימתי רק את הראשון.
תקשיבו, זה פיצוץ על אמת.
שמו גילברט קית׳ צ׳סטרטון.
אנגלי חי לפני כ-100 שנים. מסתבר שיש לו כת מעריצים שמנסה לפענח איך הוא נותר יחסית אנונימי.
אני קורא את ׳האיש שהיה יום חמישי׳. ממש ממש מדליק.
ישבתי היום לקפה עם קולגה שחזר השבוע מביקור בפריז.
להלן רשמיו:
1) יש שם מסיבות underground BDSM פסיכיות, הוא אמר שהוא הזדהה כישראלי וזוג צרפתים פייר וסאשה ביקשו שיירק להם בפרצוף כאילו הוא חייל והם עזתיים (מה??? זה נשמע פסיכי), על זה ענה לי החבר ׳אתה לא מבין, הם משוגעים שם.׳
2) במלון שלו, פקיד הקבלה רצה לסדר לו MD למסיבה, כי הוא מעריץ את משה דיין (לא הבנתי מה קשור, אבל גם הוא לא).
3) הוא נכנס ל-Boulangerie לקנות בגאט, אמרה לו המוכרת- באגט אההה.... (תדמיינו את זה עם המבטא- זה עובר יותר אותנטי).
אז מי מלכלך על הצרפתים?
באיזה מדינה...
א; השמות של 80% מהגברים והנשים מתחילים באת m.
ב; שני נהרות חוצים את עיר הבירה.
ג: האנשים בצפון המדינה מסתלבטים על האנשים בדרום שהם אוריאנטילים.
הפרס למנחשים התשובה בהודעה פרטית.
כן, אני משועמם.
הלכתי היום לים בשכונה שלי, בתל אביב.
בדרך חזרה, רכב חנה על המדרכה ככה שהמעבר היה צר.
היו שם ליד הרכב, שני בנים ושתי בנות בני 17-18 ככה גס.
אני כנראה נגעתי עם המגבת באחת הבנות.
אני שומע צרחה מאחוריי (נשבע לכם)
׳יבן זונה, ימגעיל, אתה רטוב׳
אני מסתובב, כמו כל מי שעבר במעבר החצייה אומר לה ׳את קראת לי בן זונה? למה?׳
היא מתסכלת עליי וצורחת ׳לך מפה יאנס, יא בן 40׳.
אתה מבין שאתה בקטע מאלה שמצלמים לטיקטוק רק הבדיחה על חשבונך.
אחלה מדינה סך הכל.
סיפור זניח וטרוויאלי לחלוטין, עם פוטנציאל נפיץ.
אני עולה במעלית עם שתי נשים- כלומר אנחנו שלושה.
אני עומד בצלע אחת- והנשים בצלע הסמוכה לי שבניהן יש מסך פלאזה המקרין פרסומות, ובתחתיתו פס טקסט עם עדכוני חדשות.
סחבק מסתכל בעדכון החדשות... כאשר הבחורה שליד המסך אומרת לפתע- (נשבע לכם) ׳אתה מסתכל מאד מוזר׳.
לקח לי אמה שניות לנסות להבין אם מסתלבטים עליי, או שצמח לי זין מתחת לסנטר או what the fuck? אז שאלתי אותה את שאלת המיליון ׳למה את מתכוונת?׳
היא תקעה בי מבט של נוחבה מרפיח אחרי שהודיעו לו שהוא לא יוצא עם כולם למשימה ב 07/10 אלא נישאר לעבודות מטבח, ואמרה לי ׳אתה בוהה בי׳.
עכשיו, זה גבר ממש לא נעים, אז אמרתי לה אני קורה את החדשות במסך.
הייתי מצפה ממנה להבין שנייה שיש מצב קל קליל קטנטן שהיר טעתה- לחייך ולהגיד מילה שמתחילה ב ס וזה לא ההפך של ׳כוס׳, סתם סליחה.
איפה, היא יצאה בתחושת זיינתי את הדבר הדוחה הזה.
יאללה- haven't we suffered enough!!!!!!
בסוף בסוף, בשני המקרים מתעסקים עם אנשים- עם הפחדים והמהווים שלהם, ועם ניהול הסיפוקים שלהם.
אנשים נוטים לחשוב שסטרטאפים קמים ונופלים על זה שפיתחו טכנולוגיה מנצחת.
אז זהו שלא- הם קמים ובעיקר נופלים על זה שהיזם לא יודע לנהל חברה, וה-CTO הבן אלף זונה, חושב שהוא גם מנהל מהחלל, למרות שבחיים עצמם מחוץ למשרד שהוא פופאי שם, הוא מפחד לבקש תוספת טחינה על שווארמה כי הוא נבהל מציון המוכר.
בדסמ זה דומה- הסיפור זה לא הכאב או הסטירה. זה הבנה של מה אני צריך ועושה לי טוב ואיפה אני ממקסם את ההנאה שלי.
רגע- הבטחת אנלוגיה, איפה זה, מה אתה מסתלבט יזין?
אין אנלוגיה, רק הייתי צריך לפרוק על ה-CTO המזדיין הזה.
