השקט אינסופי

כאשר אתה מתרחק אני נובלת, כאשר אתה מחבק אני קורנת
כאשר אני קורנת, אתה מאושר וחזק
כשהכול כל כך אפל ומעורפל אנחנו שוקעים

האהבה היא השחר הנראה באופק האפלה
וכשתזרח האהבה לאחר כמה רגעים, הכול יעשה יותר נעים

אל תרפה ידיך מידי, האפלה וערפילי הבוקר יתנדפו בקרוב
תישאר קרוב, אל תיתן לאפלה להכיל אותך ולאבד לתוכה

לא אתן לה לקחת אותך ממני אינני מוותרת על התקווה
באהבה אעטוף אותך עד יעבור הזעם
בחמלה אלטף את כולך עד ישקוט הכאב
אלי אאסוף את השברים ואאחה אותם בנשיקות ורוך

הכול עבר, הסערה חלפה, ונשאר רק השקט והשלווה
הנה אנו פוקחים את עינינו אך עינינו כבר פקוחות
אתה מביט בי במבט מלא חיוך ואהבה,
והכול כעת מתעטף בחמימות

"הגענו" אני לוחשת, " בוא נאסוף כמה כוכבים וננוח על שפת הים"
אתה רוצה לומר מילים רבות אך הדבר היחידי שיוצא לי הוא מבט האומר " בואי נשאר עוד קצת בחיבוק הזה"
החיבוק הכי חם ורך ומלטף שנמשך עד אין סוף
(מביטה בך במבט האומר "אני כל כך מאושרת")
ואנו קורנים יחד בתוך השקט האין סופי