לפני 3 שנים. יום ראשון, 9 ביולי 2023 בשעה 10:20
אני לא מצליחה לנצח את מה ששבר אותי.
חשבתי שהצלחתי.שניצחתי.
אבל העניין עם העבר שהוא נצמד אליי.
כמו עור שני.כמו רקמת צלקת.
כשאני מותקפת אני מתגוננת.
פעם הייתי מתקיפה חזרה.בלי להסס.
תוקפת עם כל הכוח.וכמה כוח היה לי.
רק עם הפה שלי הייתי יכולה להשמיד עולמות.נפשות.
היום,אני שותקת.אני כבר לא נלחמת.
עייפתי מלהפסיד.אז אני נכנעת מראש.
אולי זה פחדני.מטומטם.משוגע.חסר סיכוי לשינוי.
אבל אני זאת שנועלת את הנעליים וצועדת בדרך.
אני זאת שבגיל 5 למדה שהחיים שבירים.
בגיל 7 שהם לא הוגנים.
ובגיל 9.5 שלאף אחד לא אכפת.
גם כשאני צועקת.צורחת.
אף אחד לא שומע.אף אחד לא רואה.אף אחד לא שם.
רק אני.
לבד.