"את בעצם אנוסה לשבת בבית כלא שהוא הבית שלך.
את צריכה להפסיק להרגיש אליו.אם הוא מכין קפה לעצמו,להבין שהוא לא יכין גם לך.לא לצפות שהוא יוציא את הילדים או לבנות עליו שהוא יכין ארוחת ערב.ותפסיקי להביא לו ארוחת צהריים ולפנק אותו.
את ממשיכה את המעגל.
איך את יוצרת לעצמך קרקע יציבה בכל הדבר הזה?
אני שואלת אותך."
היא ממשיכה להסביר לי את מציאות חיי.
היא לא הולכת סחור סחור.
הכל מאוד דוגרי.in my face.
אני עייפה.השעה מאוחרת.
אני חושבת על הספה שמלאה בכביסה שלא נגמרת לעולם.
אני מסתכלת עליה.
את יודעת שהוא אמר לי שהוא מפנטז לשכב עם x.?
"X החברה הכי טובה שלך?"
כן.
"ומה ענית לו?"
אמרתי לו בהצלחה.שינסה.
"ולמה הוא ככה?למה הוא מנייאק ומתנהג ככה?"
כי פגעתי בו.כי בגדתי.זאת האמת בסוף.
הוא מחזיק את זה מולי וזה כמו קלף ג'וקר במשחק החיים.
הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
אני חילקתי את הקלפים.

