מחשבות

לא יודעת כלום.הכל מבולגן לי בראש.

מרגישה שאני צריכה סדר.

אז במקום זה מסדרת את הבית.

אשכרה הגעתי לתחתית של הכביסה.

הגדול עם חום של קרוב ל40 מעלות.

הוא לא אפתאתי ויש לו כוח לצעוק על אחיות שלו שהן מעצבנות.אז אני לא דואגת.אבל הוא כן מתלונן על כאבים מוזרים.לא רוצה לבדוק בגוגל.זה יחכה למחר.

אני הולכת לאיבוד בין רצונות מתנגשים ליכולות.

מפתיעה את עצמי בכמה אני זונה.ובקטע רע.

ובכמה אני כלבה.פשוט כלבה.

אלוהים,החיים היו קלים יותר אם היה אפשר לתקשר בנביחות.

אני חושבת שאני טובה יותר לבד.

שתמיד הייתי ככה.

ואני לא נותנת לאף אחד באמת מקום.

אפשרות.להיות ליד.בטח לא להוביל.

אני מרחיקה.הורסת.מוותרת.מדחיקה.נמנעת.

בוחרת בכוונה לא נכון.הרס עצמי שלום.

כמו הדפוקה בסרטי אימה שהולכת עם חזיה ותחתונים למרתף החשוך עם הקולות המוזרים במקום לברוח לקיבינימאט.

אני הייתי מהדמויות שנהרגות בתחילת הסרט.