מחשבות

למילים שלך אין משמעות.

אתה אומר אבל לא מגבה.

אתה מחליף אותן,משנה,

עד שאני כבר לא יודעת אם דמיינתי שאמרת

שהבטחת.

אני כבר לא מאמינה לך.

לכלום.

לא שאתה אוהב אותי.

וגם לא שאני פוגעת בך.

וגם לא שאתה לא אוהב אותי.

אבל הילדים.

פאק ,הילדים.

כשאתה מבטיח להם ולא מקיים.

פעם אחרי פעם אחרי פעם.

אני יכולה לשבור אותך באותו רגע.

אני רוצה לצרוח עליך את הכאב שאתה גורם.

אבל אני בשקט.

מגשימה להם את מה שאתה הבטחת.

למרות שיש דברים של אמא ויש דברים של אבא.

ואני לא טובה במה שאתה טוב.

אני עדיין עושה.עדיין מנסה.

יום אחד הם יפסיקו להאמין לך.

הגדול כבר שם.לוקח אותך בעירבון מוגבל.

השנייה יותר תמימה,עפיפון בלי חוט מתוקה,

ייקח לה זמן אבל גם היא תקלוט.

הפסדת אותי.

תכף תפסיד גם אותם.