מחשבות

הייתי סו שפית

עבדתי כקונדיטורית,

ובזמן האחרון,אני שורפת הכל.

שרפתי מרק! מרק! 

העוגיות נשרפות לי,

העוגות לא יוצאות לי.

הכל מתפרק.נשרף.נהרס.

התרפיה שלי כבר לא עובדת.

הצנצת עוגיות שאני אוהבת ריקה.

זרקתי את מה שנשאר לפח.

הילדים גם אומרים לי,

אמא,אל תכיני,זה לא טעים.

זה לא אוהב שיבולת שועל,

היא לא אוהבת שוקולד צ'יפס,

היא לא רוצה עוגיות בלי כלום.

ואני,אני בכלל רוצה קראמבל שוב.

המוח שלי בבלאגן.

מנסה לחשב מסלולים באלף כיוונים שונים.

אני לא מרוכזת.

אני לא מאופסת.

אני צריכה סטירה.סטירות.

אני צריכה להצליח לאפות שוב.