עשיתי הזמנה משיין.
קניתי דברים שאני לא יודעת אם אני אי פעם אלבש בכלל.אבל זה עשה לי טוב.כשהחבילה הגיעה,מדדתי הכל.כמו ילדה קטנה.כל מיני פריטים מיותרים ומטומטמים שעלו 20 ש''ח כי הם חד פעמיים בגדול. בחרתי פריט אחד.יצא קצת גדול אבל זה דווקא נחמד.הסתכלתי על עצמי במראה.זה עשה לי נעים.נשארתי עם זה קצת והחלפתי לגופיה ושורטס הרגילים...
אתה פה שוב.ביום חמישי תיסע שוב.הפעם להרבה זמן.אתה לא אמור לחזור אחר כך.
אני נזכרת בהתחלה,איך היית מעיר לי על הפריטים האלה ,איך שנאת אותם.אני נזכרת שלקחת שקית ואספת את כל החוטיני,החצאיות,הפריטים,חולצות ושמלות שהיו בעיניך פרובוקטיביות וזרקת למחזור בגדים.
היום עשינו עוד סגירת מעגל.נזכרתי ביום של אחרי החתונה.
המגירה שלי של התחתונים מבולגנת.ככה שהכל יוצא ומציץ ואני צריכה לדחוס הכל כדי לסגור.אני רואה את המבט שלך על כל הפריטים,אתה מוציא תחתון חדש,שני חוטים מחוברים למשולש מנומר,אתה מחזיק אותו ביד, מסתכל עליו ומסתכל עליי.
"זה חדש?" אני מהנהנת עם הראש.משפילה את המבט. "זה יפה.תתחדשי".אתה לוקח ומקמט את זה לגוש קטן ודוחף חזרה למגירה.אני נושמת שוב.
"מישהו ראה את זה עלייך?" אני מסמנת עם הראש שלא. "תלבשי רגע.תני לי להיות הראשון."

