מחשבות

אני מסתכלת על הבניין.יש חושך מסביב.כמה פועלים עובדים על הכביש ליד.השלט של המלון מואר בקושי.
"אנחנו בחדר 101.הם יודעים שאת צריכה להגיע. שאת עולה במדרגות,קחי ימינה.אנחנו פה.ואל תשכחי את ההוראות."
אני עוברת את הפקידה בכניסה.נכנסת למסדרון.מתפשטת.מכניסה הכל לתיק.שמה על הגב,וזוחלת לפי ההוראות.
אני מגיעה לדלת ונובחת. אחד מהם פותח.אני לא מרימה את הראש.לפי הרגליים זה הוא.אני לא מרימה את המבט.
"אני שמחה לראות שהגעת בשלום,לא כמו פעם קודמת...תורידי את התיק ותתקדמי למרכז החדר"
אני עושה מה שהיא מבקשת.מגיעה למרכז החדר. "ארצה".אני משתטחת.ראש למטה על הרצפה,התחת למעלה.
הם ממשיכים בשלהם.אני שומעת אותם אוכלים ומדברים,צוחקים,נהנים אחד מהשניה.
אני בזון אחר.אני אפילו לא מקשיבה.הדיבורים לא נועדו בשבילי.אני כלבה.
היא שורקת ואני מתקדמת.היא מסובבת את האצבע בתנועה מעגלית.אני מסתובבת אליה."ארצה. כלבה טובה שאת"
היא יורקת לי על התחת ומחדירה את הזנב.הוא שורק עכשיו.אני ניגשת אליו,מקשקשת בזנב.
"כלבה טובה.לכלבה טובה מגיע שאריות."
הוא זורק לי שאריות על הרצפה,אני באה לאכול,"חכי! את קצת חזירה יחסית לכלבה,נכון?
אני אמרתי לך שאת יכולה?" הוא מפזר את האוכל על הרצפה,
משתין עליו."עכשיו".אני ניגשת לאוכל.הוא ניגש אליה,אני מבחינה בזווית העין שהדברים מתלהטים בינם לבין עצמם.
אני באמצע ללקק את השתן ולאכול את השאריות כשפתאום היא נוקשת באצבעות.
אני ניגשת אליה.היא מלטפת אותי בשיער.אני מרגישה על גג העולם."תתהפכי".
אני נשכבת על הגב,רגליים וידיים למעלה והיא מלטפת אותי,צובטת את הפטמות,מושכת בפירסינג,
הוא מכניס את כף הרגל שלו לכוס שלי,משחק בי עם האצבעות של הרגליים שלו,
אני מתחילה לזוז.הוא מחייך.ואני מבינה שהוא קיווה לזה.
אני לא יכולה להפסיק לזוז.הוא שולט בי עם הכף רגל שלו.אני מתחילה להשמיע קולות.
היא יורקת עליי ומורחת על הפנים שלי,מתיישבת עליהם.
הלשון שלי מתחילה לעבוד במרץ,הכף רגל שלו מפריעה לי ואני מתחילה לבעוט.
הוא תופס לי את הרגליים בפישוק ומתחיל עם סטירות לכוס.
הפה שלי עסוק בה.הלשון שלי עוברת בין החורים ולנשום בכלל לא מעניין אותי.
היא מתרוממת טיפה ואני משמיעה קול זעקה כי היא מתרחקת ממני.
היא מתיישבת על השדיים שלי,הוא מתיישב עליי על הכוס,
והם מתחילים להתנשק ולהתמזמז עליי.אני מתפקדת כמזרן כרגע.
הוא מוציא ממני את הזנב ומכניס לי לפה.אני מוצצת.
היא שמה עליי יד וחוסמת את האוויר,ומונעת מהפלאג לצאת.
היא סופרת.הקול שלה זה הדבר היחיד החשוב כרגע.
הם הופכים אותי וממקמים אותי כרצונם.
הערב ממשיך ואני מתפקדת לפי הצורך והרצון שלהם.
אני כלי משחק,צעצוע.
הראש שלי שקט,הכוס שלי דולף,
אני מאושרת.