מחשבות

"את יודעת,לפעמים אחרי הטיפול אני תוהה מה את מקבלת.

עם מה את יוצאת מכאן.

אני רואה שיש דברים שאת עוד לא אומרת.

משפטים שלמים שרצים לך בראש.

אפשר לראות עלייך,את יודעת? הפנים שלך לא יודעות להסתיר.

וכשאת מתנתקת לתוך זיכרון שהוא נורא.והאצבעות שלך הולכות אוטומטית לפה ואת נושכת אותן,

אני רוצה להיות שם איתך.

אני שואלת אותך.את רוצה לשתף? "

אני רוצה.ולא מסוגלת.מפחדת.אני לא יודעת ממה.

אני נפלתי כמה פעמים.אף פעם אין מישהו שתופס אותי למטה.בסוף,זאת תמיד אני.לבד.

אז למדתי.לא לסמוך.לא להאמין.לא עד הסוף.

ולדעת שאם אני נופלת,זה עליי.

"את יודעת,גם כשאת קמה,זה עלייך.

את זה איכשהו את תמיד שוכחת."