מחשבות

פורים לפני שנה,בלילה של קריאת מגילה,

כמעט הלכו לי החיים.פיזית.כמעט לא הייתי כאן.

עברתי שנה מטורפת.הילדים שלי עברו שנה מטורפת.

אני לא מצליחה לעכל את כל מה שקרה בשנה הזאת.

הבלוג הזה הוא רסיסים ממנה.

הנישואים שהתפרקו,הטיפול הפסיכולוגי,לגלות את העולם הזה.

את הבדסמ.

את עצמי.לא מפסיקה לגלות את עצמי.

ההתפתחות,הלמידה, להתבגר ולהתגבר,זה כואב.זה שורף.להבין את העומק של השיט שהייתי בו.ולעלות.

לשאוף למעלה.אולי זה הכי קשה בשבילי.

להאמין שמגיע לי טוב יותר מכל החרא שאופף אותי.

זאת הייתה שנה פסיכית.

ב6/10 כתבתי פוסט שסיימתי עם החרא ואני מזמנת לעצמי טוב.הטוב הגיע שעה אח''כ ונמשך עד ה7/10 שהתחילה המלחמה והכל נדפק.ומאז אני עדיין מחכה.

אז אני לא כותבת שאני מזמנת לעצמי טוב.

אבל אני בהחלט אנסה ליצור לעצמי טוב.

מישהו קרוב אמר לי שיש עניין של תודעת שפע, אז קבעתי תור במשרד הפנים לחדש דרכון למרות הסיכוי האפסי לטוס בקרוב,אני אקנה צעצוע לשליטה מרחוק למרות שאין לי כרגע למי לתת את השליטה.והתחלתי לקחת אמצעי מניעה.

ביום שישי,פעם ראשונה,שלחתי לו הודעה קולית זועמת.לא מתחנפת.לא מקבלת ומכילה.זועמת.

אני גדלה ומתפתחת.לאט לאט.                                  אני אצליח.יהיה לי טוב.