לפני שנתיים. יום שבת, 27 ביולי 2024 בשעה 19:05
חשבתי שאני יודעת מה טוב בשבילי.
חשבתי שאני מבינה לאן נכנסתי.
בסוף הכל כמו מחילת ארנבת.
וכן,נמאס כבר מאליס וגם מקהלת.
חשבתי ששברתי את התבנית.
אבל כל מה שיש לי ביד זאת כפית.
אלאניס מוריסט ידעה לפניי
ואריאל זילבר גם שר עליי
הכל אירוני וכולנו חכמים בדיעבד
רק אני המטומטמת
שבסוף נשארת לבד.
אז אני נכנסת לעוד פינה מוסתרת
ואומרת שאני מסתדרת
הפחדים,הפצעים,הדם
הכל עדיין שם.
אולי קפצתי קצת מעל הפופיק
ואולי הכל שווה לטוסיק
ואיך רביד אמר?
גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות
והשחזתי חרב אלף לילות
אין בי שום ספק, אין אולי
אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי
רק שאני לוחמת מפלסטיק
אלסטית
נמתחת,מתכווצת
מתגמשת,
שורדת .