"זה כמו פטיש.אדם רואה את העקב של הנעל ויוצר מזה את האישה כולה.אוננות וירטואלית,הוא מקבל חלק ויוצר מזה את השלם.אז זה, זה ככה.הסיפור פה הוא בחלקים.הנרטיב שלם."
"זה משחזר אצלך פגיעה.כל הזמן."
"אני עובדת בשיטת פסיכולוגיה התייחסותית.זה אומר שאני חושבת איך אני מרגישה אחרי כל פגישה איתך, אחרי מה שאת מספרת,מה שאת משתפת,ויש מין השלכה, איך שאני מרגישה למה שקורה.וכשאת מספרת,אני מתכווצת.אני חושבת עלייך.וכל מה שאני חושבת זה הרופא שיניים.וכאילו אני אבא שלך בחדר המתנה,שיודע שקורה משהו לא בסדר ולא עושה כלום. ואני לא רוצה להיות.מה שקורה הוא לא בסדר תמר. אבל אני צריכה שתחזרי גם לפגישה הבאה.את צריכה ללמוד איך את מנתקת בלי להתנתק.את חושבת שיש אופציה כזאת?"
"משהו פה לא בסדר.את צריכה לשמור על עצמך."
"זה כמו שאת בוחרת להיות נשלטת בבדסמ,למרות שאמרתי לך אלף פעם שאת לא באמת נשלטת, אבל פה זה אחרת תמר.זה מסוכן לך."
"את תחזרי לפגישה הבאה או שגמרתי אותך?"
אני אחזור.אני חייבת.