צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני שנתיים. יום שלישי, 31 בדצמבר 2024 בשעה 15:45

זה כואב.

כל פעם קצת.

לפעמים זה יותר חזק.

אבל זה לא מרפה אף פעם.זה נוכח.

כמו החיוך המטומטם שיש לי על הפנים כשאנחנו מתכתבים.

כמה הודעות אח''כ וכבר בא לי לבכות .

זה המשחק הכי קשוח ששיחקתי עם הלב שלי.

בין המוח ללב שלי יש מלחמה.

הלב מנצח כשהמוח מאבד שליטה ונשאר מאחור.

אני רוצה לכתוב כל כך הרבה ואני לא יכולה.

מתגעגעת לימים שהאנונימיות שלי הייתה קיימת .

לפחות אצלי בראש.

חושבת כל הזמן על לפתוח ניק חדש.

למחוק הכל.

מצד שני,כל זה,זה חלק מהמסע שלי.. מהדרך.

אני צריכה להכיר מישהו אחר.

אני חייבת. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י