החלק שלי נגמר.לא יודעת,לפחות זאת הייתה התחושה, ביקשתי רשות לשתות והוא אמר שאני יכולה.הכנתי לי קפה שחור. והתיישבתי על ההדום סקס הזה שיש בחדרים כאלה.שהוא קצת בצורת גל.מול המיטה.הם שניהם היו עליה.הם יצרו אינטימיות.אין לי עוד איך לתאר את זה. אחרי דקה,התנתקתי.משהו בחיבור הזה בינהם,היה לי כל כך ,אני לא יודעת.בחיים לא יצא לי לראות עוד משהו כזה.הוא קרא לי,אמר שאני בוהה.יצאתי מהניתוק והתנצלתי. קצת לפני שהכל נגמר, שכבתי על המיטה,היא החזיקה אותי והוא הביא צעצוע. נלחמתי. אבל פחדתי לפגוע בה.פיזית. כשהבנתי שאני לא אהרוס הכל,אמרתי אדום.הוא עצר באותה שניה.לא הייתי מסוגלת לחוות כל כך הרבה עונג.
כשאני מאוננת,מה שמרטיב אותי הכי הרבה זה סצנות השפלה.אני צריכה להיות למטה,בשביל להירטב בטירוף, אבל לא מוצאת מישהו שיביא אותי לשם בצורה בטוחה כמוהו.
כשאני לא מאוננת,כשאני לא חושבת על חיי הפנטזיה שהייתי רוצה לחיות , כשאני צריכה להסתכל למציאות של חיי,אני חושבת שבדסמ זה לא מה שאני רוצה או צריכה.
אבל כשאני מסתכלת לתוך עצמי,לכל המקומות הכי כמוסים שלי,אני שם.כנועה,מתמסרת,מושפלת,משרתת. סאבית עד עמקי נשמתי.חיה בשביל לרצות ולספק.