לפני 11 שנים. 19 במאי 2013 בשעה 22:24
לא יודע כמה יצא לכם לסגוד באמת.
לסגוד לא כמשחק ולא כהגשמת פנטזיה, לא סגידה בעלת ביטוי פיזי, אלא לסגוד באמת מהנפש.
לסגוד לא כי אתה בוחר בזה, לסגוד כי אתה מוכרח!!!
היא פנתה אלי היום ונתנה לי אישור שהיא מסכימה לקחת עלי בעלות שוב.
וברגע שעשתה כך, בשנייה המזוקקת הזו כל הרצונות שלי נעלמו.
כאילו חדלתי להיות אני והפכתי בין רגע ליצור אשר כל תכליתו לשרת אותה.
השניות האלו שהיא מעניקה לי יחס ממלאות אותי בעוצמות אדירות.
זוהי תחושה עילאית לדעת שהנפש שלך שייכת.