Blind Faith, האלבום היחיד של הלהקה שגם נושא את שמה, הוא דיסק מצויין לי לאחרונה. יש בו מין מונוטוניות פסיכדלית, או פסיכדליה מונוטונית, אם תרצו.
במיוחד בשעות המאוחרות, בשבועיים האחרונים, כשהחדר מלא בעשן ואי אפשר לישון.
לפני כמה לילות ניסיתי להרדם, ואיכשהו תוך כדי מחשבות הגעתי למסקנה הישנה שהחיים הם גל.
בדרך כלל, זו לא מסקנה שאני נוטה להגיע אליה. אני לא מגדירה את עצמי כאחד מהאנשים ה'זורמים'. צר לי, אבל אני לא ממש ספונטנית, אוהבת לדעת מה אני עושה כמה זמן לפני שזה באמת קורה, ובאופן כללי, משהו בקונוטציה של המילה הזו פשוט חורה לי.
אבל התפשרתי עם עצמי במחשבה שאם החיים הם גל אז לא חייבים לזרום, אפשר גם לגלוש.
אז זהו, השלמתי עם המסקנה, החיים יכולים להיות גל. וזה באמת נכון- אני חושבת שלא משנה אם טוב או רע, שום מצב שנמצאים בו הוא לא תמידי. הכל משתנה, כל הזמן, ובין שינוי לשינוי יש את השיאים, לטוב ולרע.
מכירים את זה שאתם מנסים לכתוב את המחשבות שלכם, אבל שניה אחרי שכתבתם משהו שנשמע לכם חכם, או שנון, או נכון, זה פשוט נשמע פלצני?
לי זה קורה די הרבה.
והנה, זה קורה לי שוב.
אבל.. במקום למחוק ולהתעצבן, אני פשוט אהיה בוגרת ואפרסם.
החיים הם גל.
מי האדיוט שאמר את זה??
אגב- עדיין מסכימה עם המלצת הדיסק. זה אף פעם לא יישמע לי פלצני.
לפני 18 שנים. 19 בפברואר 2006 בשעה 23:32