לפני 18 שנים. 20 בפברואר 2006 בשעה 0:52
מכירים את השיר "כמה פעמים ספרת עד עשר, ושום דבר לא קרה?"?
לי זה קרה לפחות מליון פעמים.
תמיד כשאני מצפה שמשהו יקרה, אני מוצאת את עצמי קובעת דד-ליינים, ואז דוחה אותם.
זה מזכיר לי את הסיפור (שכחתי אותו מזמן אז הוא יהיה מאד ערטילאי ובלי הפרטים הקטנים) על איש אחד, שהחיים שלו היו במצב רע, שעמד מול עץ וזרק לעברו אבן. הוא הבטיח לעצמו שאם יפגע בעץ, החיים שלו עתידים להשתפר. והוא זרק, ופספס. ואז הוא התקרב בצעד לעץ, ואמר שהפעם אם יפגע חייו ישתפרו. בקיצור, הוא פספס שוב, וכל התהליך חזר על עצמו, עד שכשהיה קרוב מאד אל העץ פגע בו לבסוף. הוא מיד פרץ בקריאות שמחה שכן עתה מובטח שחייו ישתפרו.
אני חושבת שזה סיפור של פילוסוף או פסיכולוג כלשהו.
בכל מקרה, המון פעמים זה פשוט ככה.
פתטי, לא?
