זה לא באמת פשוטו כמשמעו הייתי צריכה להיוולד בגוף אחר זה כן לפעמים לקנא בגוף של מישהי אחרת.
זה בראש ובראשונה אי נוחות מטרידה, התנועות שלך מרגישות מגושמות, חסרות חן . הגוף הוא זר, משהו שעדיף שלא יהיה מין סרח עודף
זוכרת הלכתי בלילה ברחוב אבן גבירול ותהיתי ביני ובין עצמי אם היה יכול להיות מצב שבו אני מקבלת את הגוף שאני רוצה לעשר שנים ואז הוא נלקח ממני בידיעה מראש שזה מה שהולך לקרות היו לילות שזה היה נראה לי כמו אופציה לגיטימית
הצמדות לתפישה של היעדר גוף , אני רוחנית הגוף שלי לא משנה קליפה לא רלוונטית לאו דווקא רוח יכול להיות גם אני רק שכל תבונה טהורה
בכמה תמונות פשוט לא זיהיתי את עצמי. לפני מספר חודשים ראיתי תמונה מטיול שנתי כיתה י ואוטומטית הנחתי שאני הצלמת. גם בגלל שאני זוכרת שהבאתי מצלמה וגם לבושתי כי פשוט לא זיהיתי את עצמי
הימנעות מהצצה במראות או להצטלם. לא טוטאלית אבל שיטתית. אני לקחתי את התפקיד של צלמת
חוסר נוחות מאיברים ספציפיים גם מה שאתם אוטומטית חושבים עליו אבל לא רק. הרבה זמן חשבתי שהרגל שלי לא מתאימה לרגל השנייה הפה שלי צר מדי
חוסר נוחות ממחמאות , אני זוכרת דווקא את המחמאה שכן הצלחתי להתמודד איתה ולא את כל אלפי האחרון, שותפתי לדירה אמרה ללי שהפה שלי נראה כמו לב כשאני מכווצת את השפתיים.
חלומות שאני בהריון דווקא החלומות האלו התחילו במאוחר גילאי 30+
חלומות שאני חוזרת לצבא בתור חיילת
מה קרה בעקבות הtransition
מחייכת לעצמי כל פעם שאני רואה את עצמי בראי
מצטלמת יותר, אפילו עושה סלפי
מקבלת נחת ממחמאות