ילדה התקלקלה

לְכָל אָדָם יֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁל בַּיִת מִמַּשֶּׁהוּ גַּם לִי בֶּטַח לָךְ

לְךָ בֵּיתְךָ הוּא מִבְצָרֵךְ הַמָּקוֹם הַטּוֹב הַנּוֹחַ שֶׁבּוֹ מְקַבְּלִים אוֹתָךְ וּבוֹ  וְנֹחַ חַמִּים וּמְסֻדָּר

הַמָּקוֹם בּוֹ לְעוֹלָם לֹא יַשְׁתִּיקוּ אוֹתָךְ וְלֹא  יְאַלְּצוּ אוֹתָךְ לָלֶכֶת עַל בֵּיצִים מִפַּחַד.

גַּם אֲנִי רוֹצָה אֶת זֶה בִּשְׁבִילֵךְ ,אַהֲבָתִי

אֲנִי רוֹצָה לָךְ מָקוֹם שֶׁתִּהְיִי הֲכִי חָפְשִׁיָּה וַהֲכִי אֲהוּבָה וַאֲנִי מַבְטִיחָה שֶׁאֶשְׁמֹר עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר

אֲבָל הַמָּקוֹם לֹא יִהְיֶה בייתי לֹא בייתך

בייתי הוּא מָקוֹם לֹא אָהוּב בְּעֵינַי וְלֹא מְיֻחָד

וְגָרִים בּוֹ אֲחֵרִים, אֲחֵרִים, בָּנַי וְאֵין לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לְשׁוֹמְרוֹ בִּשְׁבִילֵךְ.

וְלֹא תִּהְיֶה לָנוּ יְכֹלֶת לְאַחֵד בָּתִּים כְּמוֹ שֶׁרָצִינוּ שֶׁמֶן וּמַיִם אֵינָם מִתְעַרְבְּבִים

אֲבָל אוּכָל אִם תַּרְשִׁי לִי,  לְהִצְטָרֵף אֵלַיִךְ כְּשֶׁאוּכַל.

אֶשְׁמֹר עָלָיו כְּעַל שֶׁלָּךְ.

וְאָנִי בַּיִת בִּשְׁבִילִי זוֹ אַתְּ.

לֹא הָיָה לִי  הַצֹּרֶךְ אוֹ הַיְּכֹלֶת לְהִתְיַחֵס לַבַּיִת כְּאֶל מִקְדָּשׁ אוֹ מָקוֹם

לִי רַק אֲנָשִׁים הֵם אוֹתָם דָּבָר שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת בַּיִת

הַבַּיִת עַצְמוֹ הוּא דִּירָה שְׂכוּרָה אַרְבַּע קִירוֹת רִצְפָּה וְתִקְרָה. רָהִיטִים הֵם חֲפָצִים וּמָה שֶׁחָשׁוּב הוּא מִלִּים וַאֲנָשִׁים.