באותו לילה כמעט לא נרדמתי , הוצפתי במאיה, מאיה הולכת, מאיה יושבת ומאיה קוראת לי אלי.
באותו לילה כבר לא הייתי אלישבע העבמית ,הנכה והבכיינית אלא הייתי אלי של מאיה. למחרת השגרה של היום , להוציא את הילדים לבתי הספר להגיע לעבודה ולצחוק עם הקולגות שלי על זה שרק האגודל משוך בלק.
לא התאהבתי פעמים רבות בחיי אבל כשהתאהבתי זה היה ככה טוטאלית, אני רוצה להיות שייכת לאישה שאני אוהבת.
אפילו כמו ילדת תיכון כתבתי על מחברת מאחורה אלישבע בר נתן, שמי הפרטי ושם משפחה של מאיה.
כמובן שאובססיות כגון אלו כדאי לשמור בסוד שלא ילחיצו את הצד השני, הדבר האחרון שבא לי זה שהיא תברח. אבל ביני ובין עצמי אני מכירה בזה
אני מדמיינת את שתינו מוזמנות לאירועים רשמיים חתונות או כנסים ועל השולחן כתוב מאיה ואלישבע בר נתן
לזכותי ייאמר שאמנם אני כזו היו לי בסך הכל שלוש מערכות יחסים רציניות עד כה אבל בהן ורק בהן הייתי כזאת.
במקביל מפלרטטות בווטסאפ מפנטזות ביחד על להתכרבל במיטה אחת להתחבק כל הלילה מחוברות אחת לשנייה. ומחליטות ללכת לסרט ביחד למחרת.
באותו היום אני יוצאת מהעבודה מוקדם , מתעלמת מכל מטלה שיכולה להידחות למעבר למחר , רצה הבית מתקלחת מתבשמת ומתייפייפת. לובשת את מיטב מחלצותיי רק לכבוש את לב האישה שהגישה לי בשר באצבעותיה בעוד מחזיקה סכין ביד השנייה.
בדרך לביתה אני מנסה להרגיע את עצמי קצת כי גם אם אני מפנטזת על להפוך להיות אלישבע בר נתן זה עדיין דייט ראשון וגם ג'די וסחבהו יודעים ש הפלירטוטים החזקים ביותר והפנטזיות המשמעותיות ביותר יכולים אמנם לתדלק ולהזין מערכת יחסים אבל לא באמת ליצור אותה.
זה לא שאני לא סומכת על האינטואיציות של עצמי, אני יודעת בוודאות מלאה שאני רוצה את האישה הזאת ושהיא יכולה אם תרצה להפוך אותי למאושרת מעבר למה שגם אני מפנטזת.
ישנם עוד מאות משתנים שיכולים להפוך את זה לרע או בלתי אפשרי.
אני מעשנת בדרך ואחר כך לועסת מסטיק. אני מגיעה לרחוב שלה מכונית עצרת מולי והנהג מתחיל בשיחת רעים . פנסיו מסנוורים אותי ואני לא רואה אותה. אני מתקשרת חוששת שהיא לא תזהה שאני שם
ומתוך האור המסנוור של פנסי הרכב שמולי מתחילה להסתמן דמותה של מאיהתי.
כל השכנוע וההרגעה העצמית מתפוגגים להם כאשר אני רואה את מאיה האלוהית פוסעת לעברי.
אני יוצאת ופותחת לה את הדלת, מתנצלת על הבלגן ונוסעת ברברס את מה שנותר מהרחוב.
במהלך הדרך לקולנוע אנחנו מממשיכות לקשקש. אני מספרת לה על התגובה ללק על הבוהן
אני שמה לה לצחוק שלה, אני אוהבת לשמוע אותה צוחקת.
לאנשים ישנם הרבה סוגים של צחוקים יש את הצחוק היוצא לידי חובה ויש את הצחוק הלבבי המתגלגל
יש את הצחוק הנבוך ויש את הצחוק הסרקסטי הצחוק של מאיה אינו אחד מהם.
הצחוק של מאיה הוא צחוק לבבי מתובל בצחוק שמכיר בערך עצמו. יכול להיות שאנשים עלולים לראות את הצחוק הזה כ מתנשא אבל אני לא, בכל מקרה ובמידה וזה לא היה ברור אני אוהבת את הצחוק שלה הגענו לקולנוע שתינו אוהבות את הקולנוע הזה , הוא אר נמצא מעל חוף הים ומקרין סרטי איכות באולמות קטנים.
אני לא זוכרת דבר מהסרט כי פני היו מופנים הצידה ברובו וחוש השמיעה אולי מספיק להבין סרט הוליוודי אבל בטח לא סרט איכות שהמילים בו ספורות בין כה.
אבל לא אכפת לי האמת וגם לא למאיה, היא אמנם מרוכזת בסרט אבל מדי פעם היא מגניבה יד לירכי ונוגעת בה. לא כביכול בטעות ולא כביכול בלי משים אבל בכוונה ברורה ומיידית
המגעים אינם מיניים ומצד שני אינם מרומזים וזה המגע שממיס אותי כל פעם ואני רואה על פניה שהיא קוראת אותי כמו ספר פתוח ומתמוגגת.
יכולתי לכתוב עוד מאות מילים על כל נגיעה וכל מבט וכל מילה שמוחלפת בינינו אבל גם ג'די וסחבהו יודעים שגם אני לא הייתי קוראת ספר של מאה אלף מילה שמתרחש רק בהקרנה אחת של סרט אירופי בקולנוע לב מנדרין .
הסרט הסתיים ויצאנו החוצה והיא רגישה לצרכים שלי אומרת תעשני , כאילו אומרת זו לא חוכמה שלא יהיה לך נוח כאן במחיצתי.
אנחנו עומדות בחוץ ואני מעשנת ואז היא לוקחת את ידי ואנחנו הולכות לטייל על שפת הים.
מקשקשות על הסרט, מפתיע איך בכל זאת אני מסוגלת לדבר על סרט שבאופן פרקטי ראיתי רק מזווית העין. אני רואה שקר לה ועוצרת לחבק היא בהתחלה עצורה עומדת בזרועותיי כמו עץ ואז אני מרגישה אותה מרפה ומתמסרת
אנחנו חוזרות לאוטו ונוסעות לביתה, חונות למטה ואז אני אומרת אני רוצה לנשק אותך
לא פה תעלי, למעלה נוכל להתנשק כמו שצריך. אנחנו עולות דירתה קטנה אבל מעוצבת בדייקנות כך שדלת המקרר תואמת או למעשה משלימה את הספה.
בנה כבר ישן כמובן. והיא מובילה אותי לחדר השינה שלה ואומרת פה יהיה לנו נוח יותר להתנשק.
אני אומרת לה בחיוך שאני לא בחורה שנכנסת למיטה בדייט ראשון
והיא מחזירה לי בחיוך אני יודעת שבשבילי תעשי מאמץ ותתגברי על הסטיות המוזרות שלך או אם זה קשה לך מדי תתפשטי ושבי על הרצפה ליד המיטה אבל אז יהיה לך מאוד קשה להתכרבל איתי
אבל לעומת זאת תוכלי לעשות בשבילי דברים אחרים.
אני מיתממת, כמו מה? ואני מרגישה שאני מותחת את גבול הפלירטוט למקומות מוגזמים
אבל היא מצילה אותי ואומרת בחיוך אני מבינה שלא היית עם הרבה נשים בזמן האחרון או שאת לא מבריקה בשעות לילה מאוחרות אז אני אפשט לך את זה ואת צריכה לנשק לי את הרגליים אחרי שאני כל כך סבלנית אלייך
אבל עכשיו פשוט תשבי על הרצפה ותענגי אותי אחרי שסרט שלם אני צריכה לראות את המבטים המוטרפים שלך ובחוץ לקבל רק חיבוק
בהחלט ייתכן שהיא השתמשה בפועל אחר מלענג ועוד יותר סביר שהיא הוסיפה בסוף איזה כינוי לא מחמיא כלשהוא
מיותר גם לציין שעד סוף הערב נישקתי את רגליה מכל זווית
