ביום ראשו הייתי בהצגה של טל י שחף לירן וניר מספיק עם השקרים שלך לפי הסופר פיליפ בסון
במה מינימליסטית נפרשת לפני הצופה שיושב בחצי גורן
על הבמה שתי דמויות שתי דמויות ששקועות בדיאלוג מוזר שמערב בכתיבה על לוח ודיאלוג
ברגע שאת מבינה את מהות הדיאלוג את מבינה שנחתת בארץ אחרת
לא אסםר עוד כי ההצגה רוויה באוונגדרדים כאלו,שצריך לראות על במה אבל כן אומר
שבמוזרותו של הדיאלוג מגיעה ממקום שונה ממה שחשבתי ולמעשה שני הדוברים מיייצגים את אותה הדמות וברגע שאת מבינה למה
הנשימה נעצרת לחצי דקה.
המשך ההצגה רווי בממתקים כאלו שכוללים את הסצנה האירוטית המטורפת ביותר שראיתי על במה ועוד.
אני התפרקתי בזמן ההצגה מדי פעם מבליחה אנקת בכי.
אני מקווה שלא הפרעתי לשחקנים אבל הסצנות היו כלכך קטרתיות שאכן פרקו אותי לגורמים.
פס הקוך גם כלל מוזיקה של שנות השמונים בין כל סצנה.
באמצע מאי ההצגה מגיעה לפסטיבל דאבלין
אבל לאחר מכן חוזרת לתיאטרון תמונע