ונער קטן נוהג בם
והנער הקטון דיבר אלי, ואמר לי אבל היא לא לסבית
ואני נאלמתי כי עם זה באמת אי אפשר להתווכח
אפילו שאלתי אותה אם כן או אמרתי היא אישרה
לא זוכרת ולא ממש משנת אבל זה, זה
ואחרי שבוע זה התחיל להכעיס כי אז מה?
באמת שמחה עם הזהות המינית שלך שסופסוף התייצבה בגיל 52
במאת אבל אם את לא אז איך היית איתי
ואם היית איתי ואהבת, לי זה בטח לא משנה
למה לך כן
מצידי תהיי קוויר פאנסקסואל פורי אבל אני אהבתי אותך והייתי שמה זנב בשבילך וגם אוזניים
אז למה לעזאזל עכשיו שאני בפועל מה שידעת ואהבת שנים את נעלמת?
למה?
וכן עכשיו בוכה עלבון וכאב.
לא ריגוש ולא צחוק אלא עלבון וכאב
ויותר מזה ידעת שאת לא יודעת וכמוך אני כמה זמן של תפקוד נותר,
דקה שעתיים שנה שנתיים עשר או עשרים, ממש לא משנה
ידענו שזמני מוגבל
וזה לא מפתיע ששנה אחרי הניתוק נכנסתי לשלב ארבע ולא יצאתי ממנו עד אחרי הניתוח
ולא יום אחרי אלא שלושה חודשים
ויש לך את החוצפה לטעון שאת פשוט לא לסבית?
וזה לא שאני רוצה שתכריחי את עצמך לאהוב אותי לא רוצה ולא מוכנה רק ש תראי קצת מודעות וקצת קחי אחריות