התרחקתי אנשים שלא עשו לי טוב .
אני הרבה זמן לבד ונותנת זמן רב לעצמי.
רגש כבר לא מעניין. התרגלתי ולא מפריע לי להיות לבד,
אבל דווקא לאחרונה התחלתי לרצות. ואז קרה עם החברה הטובה וסבא שלי ז"ל איבדתי את עצמי .קשה לי לפתח קשרים חדשים ולא עם כל אחד.
קשר דורש זמן והרבה עבודה .
אני יוצרת לעצמי את הריגושים.
ורגש שאחריהן מגיע יובש.
אפיילו גם העצב נירגע ונשאר אדישות: רוצה להיות חברים יוצאת לא רוצה לא צריך מחפשץת בריחה אחרת. גם טוב.
והאדישות היא האויבת הגרועה ביותר של מערכות יחסים מכל סוג שהוא.
מה לעשות שגם לפצצת רגש כמוני יש סף שחיקה מסוים, שאחריו כבר לא מרגישים כלום.
אני לא רוצה להרגיש כלום כרגע. רק לחשוב. וומחכה שאדישות תעזוב אותי כיגיע המישהו הזה .
לא כולם מסקרנים אותי- גם אם זה רק תקשורת.
עוד לילה בדידות נחמד במיטה שלי ובכיף שלי לבדי :)
לפעמים זה האושר שאת מכירה את עצמך עוד יותר ואוהבת.
