לא שוללת, מנסה שוב
ואז את מבינה למה בהזדמנות הראשונה הפסקת את הקשר באופן פתאומי.
לאט לאט אחרי שבוע- שבועיים שנתת צ׳אנס, את נזכרת למה סיימת את זה בשנה שחלפה.
מאותת לך דגל אדום, ראשון, מנסה, דגל שני, נותנת הזדמנות שמגיעה יחד עם חשש, לא מאפשרת לרגש להתעלות על המוח, ממתינה קצת, בודקת, מאפשרת
ומגלה את הסיבה האמיתית לניתוק הקשר בהזדמנות הראשונה.
חוסר אכפתיות, אמפטיה, פזיזות, כימיה לא באמת מתאימה, אינטרסנטיות, חוסר הכלה וחוסר תקשורת.
שיעמום ושיפוט.
קשיי הסתגלות וחוסר הבנה מצידו לא עושים טוב לקשר.
נטו אינטרס אישי בלי מודעות עצמית.
אדם בוגר אבל פזיז ושיפוטי? לא בשבילי.
אז בסדר… ניסיתי כי הייתי חרמנית מתה ואהבתי את הקאצ׳ אבל אם שואלים אותי? לא מוצאת עניין.
אם בן אדם מכריח אותי לעשות משהו בלי רצון מוחלט שלא קשור גם לבדסמ, כי אני כלבה שלו
זה לא הופך את זה לבסדר, זה לא כיף כשלוקחים בכוח.
לא עיבדת מספיק, לא הכנת את השטח, לא היית משכנע, לא גרמת לי לרצות?
אין סיבה שאתן מעצמי מהלב.
זה לא שוק, תן וקח.
מכאני זה לא בשבילי.
אני מריחה מקילומטר, כיאה לכלבה, שולט פזיז שמה שמעניין אותו זה לבעוט בי בזמן שאני מוצצת לפנות בוקר
השאר פחות מעניין אותך? Don’t!
אל תתחיל בכלל.
רק גבר איכותי ונשים - יבינו😘
אז שלום ולא להתראות.
3:2000 זאת הסטטיסטיקה שלי.
2 מהם מכאן.
מי שרוצה לקבל המלצות ודיס - מוזמנת.