צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 19 שנים. יום רביעי, 8 במרץ 2006 בשעה 9:54

לקבל מיילים מהסוג

1.שצריך להעביר אותו לעוד 8 וחצי אנשים -
ואם לא ,יופיעו לי נקודות אדומות על התחת והתקף לב תוך שבוע במקלחת

2.הצעות לויאגרה במחיר מציאה + הגדלה בשקל תשעים כולל הדגמה

3.מיילים לצורך כס"תח ששם שצריך להגיב מהר לפני שתצא אשם




לפני 20 שנים. יום חמישי, 26 בינואר 2006 בשעה 7:56

הווה הוא גם העתיד וגם העבר ולהפך

לפני 20 שנים. יום שלישי, 17 בינואר 2006 בשעה 7:50

אנשים אוהבים להיות בשליטה על החיים שלהם
ולפעמים באמת משוכנעים שהם בשליטה
עד שבא משהו ומערער את כל התפיסה שלהם

את העתיד לא ניתן לחזות
אלא ליצור

תשאלו את SETH

לפני 20 שנים. יום רביעי, 11 בינואר 2006 בשעה 15:13

או שעדיף
לעבוד כל החיים ולא להגיע לכלום
להסתפק במה שיש מבלי לשאוף ליותר
להגיד תודה על מה שיש
לומר זה מה יש
לרצות להיות בינוני
למות ולהיעלם

האם זה נשמע לך מוכר
רוצה לשנות ולא יכול
לברוח אבל אין לאן

לחפש את הכח
לשאוב מהיכן שצריך
להתנתק



לפני 20 שנים. יום ראשון, 8 בינואר 2006 בשעה 14:27

אם גושי האותיות שאני אזרוק פה
על המסך שלך יגרמו איזה שינוי
אולי בכל זאת יש טעם לכל זה
האם יש עוד למה להילחם
או פשוט להיכנע לזרם
האם זו המשמעות
לכל מה שקורה
או שהרצון לשנות
והיכולת להשפיע אסורה
מה שיקרה בעתיד זה בגללי
או


לפני 20 שנים. יום ראשון, 1 בינואר 2006 בשעה 11:18

תמיד נדמה לי
שעל כל דבר טוב שקורה לי
משהו רע צריך לקרות
ולהפך
כנראה שאני ממשיך לצבור
בקצב הזה אני עוד אזכה בלוטו

היום היא הביטה בי
אישוניה התרחבו
היא הפסיקה לחרחר
לא יכולתי לעזור לה
לפחות זה היה מהר

אם אני לא בוכה
זה לא אומר שאין לב

איזו דרך עלובה
להתחיל את השנה


לפני 20 שנים. יום רביעי, 28 בדצמבר 2005 בשעה 11:08

אחרי שבועיים היא חזרה אלי
הרגשתי כמו כלב שלא ראה את הבעלים שלו כמה חודשים
אם היה לי זנב הייתי מקשקש בלי הפסקה
מחכה שהיא תוציא אותי לטיול
אם רק הייתי יודע שזה לא סתם טיול
אם רק הייתי יודע שהיא לוקחת אותי לוטרינר
אם רק הייתי יודע שהוא הולך להרדים אותי


לפני 20 שנים. יום שלישי, 27 בדצמבר 2005 בשעה 12:23

לא שמעתי את הצעקות
לא ראיתי את הדם
אחרי כמה חודשים אני קם
לומד מחדש ללכת,
כבר אוכל לבד
אפילו שלא אני נהגתי
נולדתי מחדש

לפני 20 שנים. יום שני, 26 בדצמבר 2005 בשעה 11:32

אני רק שומע בלי יכולת להגיב
הכל חשוך כבר כמה חודשים
אתמול הוציאו לי את הצינורות מהידים
אני מנסה לפתוח עין
אבל הכאב מונע ממני

לפני 20 שנים. יום ראשון, 25 בדצמבר 2005 בשעה 15:21

אני זוכר את האורות המסנוורים
אני זוכר את רעש הפח המתקמט וזגוגית המתנפצת
אני זוכר את הכאבים המתגברים
אני זוכר את השקט
אני זוכר את החושך
אני זוכר את האור